הורות, כנות במשפחה, מדריכים

מדריך להורים וילדים בזמן הקורונה

הורים וילדים בזמן הקורונה:

הכנתי עבורכם מספר כלים להורים וילדים שגרים בבית בזמן הקורונה.

1. ֿארבעה מנגנונים – במערכת היחסים עם הילדים שלנו, אחד הדברים הכי בולטים זה שאנחנו רוצים להיות ההורים הכי טובים, הכי קשובים, הכי סבלניים, אנחנו רוצים להיות מושלמים, אבל מה לעשות שעכשיו כשאנחנו בבית 24/7 אנחנו לא יכולים להיות כל הזמן מכילים, קשובים, נעימים, מקסימים? ובגלל שאנחנו רוצים להיות כאלו, ואין לנו רשות להיות אחרים, אנחנו משתמשים בארבעה מנגנונים: או שאנחנו מתאמצים מאוד להיות כאלו. או שאנחנו נמנעים מלעשות דברים, מתחמקים, מתחבאים בשירותים או בחדרי העבודה. או שאנחנו משקרים, מספרים להם סיפורים למה אנחנו לא יכולים להיות עכשיו בשבילם. או שאנחנו מתלונננים, כמה נמאס לנו מהבית ומהילדים. ובחרתי בזה להיות הסעיף הראשון, בשביל להגיד קבל עם ופייסבוק: מותר לכם להיות לא מושלמים, מותר לכם שלא תהיה לכם סבלנות, מותר לכם לרצות להיות לבד, מותר לכם להיות מודאגים, מופנמים, לא תקשורתיים, ומותר לכם להגיד את זה לילדים שלכם. זו אפילו מתנה בשבילם. כי הרי הם לומדים מאיתנו על ידי זה שהם מחקים אותנו, וזה ילמד אותם שיעור מאוד חשוב, לתקשר את מה שהם מרגישים, ולא לנסות להיות משהו שהם לא.

2. דרכי התמודדות – אנשים שונים מתמודדדים עם הקורונה בדרכים שונות: אחד מתנתק, רק רואה סדרות בנטפליקס. השני כל היום קורא חדשות ויודע בכל רגע נתון כמה נדבקו. השלישי מחפש סיפורי קונספירציות על דברים שקורים בזמן שאנחנו מבודדים בבתים. הרביעי מאמין שהכל לטובה וזה אלוהים שרק רוצה להחזיר אותנו הביתה. בזמן משבר כל אחד בוחר את הדרך שמתאימה לו, לכן כבדו את צורת המחשבה של הילד שלכם. אם הוא רוצה להתעלם, תנו לו להתעלם מזה. אם הוא רוצה לקרוא ולדבר על זה כל הזמן, תנו לו לדבר על זה כל הזמן. כבדו את דרכי ההתמודדות של כל אחד מבני המשפחה, אל תנסו לשכנע, לשנות, לגרום להם להיות אחרת. מה שעובד לכם לא בהכרח עובד גם להם.

3. תקשורת כנה – תקשורת במערכות יחסים זה דבר הדדי, אם אני לא מדבר על מה שאני מרגיש, על מה עובר עליי, גם הילד שלי לא ידבר על מה שהוא מרגיש ומה עובר עליו. אני לא יכול לבקש מהילד שלי לספר מה עובר עליו, איך הוא, מה הוא מרגיש, אם אני מסתיר את הרגשות שלי, ולכן חשוב חשוב חשוב בעיניי לדבר על מה שמרגישים. אתם מודאגים, דברו על הדאגה שלכם, אתם עצובים, דברו על העצב שלכם, אתם שמחים, דברו על השמחה שלכם, דברו על הרגשות שלכם עם הילדים שלכם, למדו אותם תקשורת רגשית, למדו אותם את החשיבות של דיבור על רגשות עם הקרובים להם.

4. קולטי רגש – בתקופה כזו בה רובנו נמצאים בבידוד ולא נפגשים עם אנשים אחרים, חברים, קולגות, בוסים, בני משפחה רחוקים יותר, סה״כ העולם הרגשי שלנו מתחלק על פחות אנשים: למה הכוונה? אם יש לי 100 אחוז רגש ואני נפגש עם 20 איש ביום משמע כל אחד בממוצע מקבל 5 אחוז רגש (דוגמא להמחשה בלבד כמובן(, אבל אם עכשיו אני בבית ונפגש רק עם בן/ת הזוג שלי ושלושת ילדיי, העולם הרגשי שלי מתחלק עכשיו בין 4 אנשים, כלומר כל אחד מקבל 25 אחוז מהעולם הרגשי שלי. כך שאם הילדים שלכם יותר מעצבנים אתכם, יותר מרגיזים אתכם, מפגישים אתכם עם חוסר אונים, חוסר סבלנות, כעס, זה כך בגלל שעוגת הרגש שלכם מתחלקת על פני פחות אנשים. תהיו סובלניים כלפי עצמכם, תבינו שזה המצב, ואולי זה גם הזמן ללמוד לעשות עבודה רגשית שלא קשורה בהכרח ללפרוק את עולם הרגש שלנו על מי שמולנו, אלא עבודה של ללמוד לתת לרגשות ביטויים אחרים.

5. למי שיש ילדים מתבגרים בבית, בטח נתקל בעניין של כלים בכיור, בלאגן בבית, רביצה על ספות בסלון, קימה בשתיים שלוש ארבע בצהריים, ופתיחה וסגירה של המקרר לאורך כל היום. ואני רוצה להגיד על זה כמה דברים: אחד, ברור שיש מה לדבר ולעשות שיחה עם המתבגרים על החשיבות של סדר ארגון ונקיון בתוך הבית, אבל אני רוצה להגיד עוד משהו, ותשתדלו לא לרגום אותי באבנים: אולי זה גם הזמן שלנו ללמוד מצורת המחשבה של החבר׳ה הצעירים, ללמוד איך הם מצליחים ללכת לישון עם כיור מלא כלים? איך הם מצליחים לנוח ולהתמסר לתקופה הזו שהם קיבלו? לנוח ליהנות לצאת מהשגרה? אולי זה הזמן לשאול אותם: מה, איך אתם חיים ככה? אבל הפעם לא בכעס, אלא בפליאה.

6. טראומות עבר – שהות כזו של כל המשפחה ביחד באותו בית 24/7 יכולה להציף הרבה דברים מהעבר, מהתקופה שאנחנו היינו ילדים, הרבה דברים שאנחנו הרגשנו וחווינו מול ההורים שלנו, הרבה פעמים אם אנחנו לא נותנים מקום להצפה הזו, לא מדברים עליה, לא מעבדים אותה, היא יכולה להפוך לכעס, תסכול, הסתגרות. ובגלל שאנחנו עם כל המשפחה כל היום, זה לגמרי יכול לצאת על הכי קרובים לנו, לכן אני מציע, לדבר על זה, לשתף, לספר, אם עולים לנו זכרונות דברו עליהם, עם הילדים שלכם, שתפו איך הייתה הילדות שלכם, מה חוויתם, תקשורת תקשורת תקשורת.

7. טראומת אושר – רבות דיברתי על טראומת אושר, על המקום הזה שמפחד להיות מאושר, מפחד להיות במנוחה, מפחד להיות בטוב, בגלל שאולי עוד מעט יקרה משהו רע. ואתם בטח חושבים לעצמכם, איך יכול להיות, בזמן מגיפה עולמית, טראומת אושר? הרי קורה עכשיו משהו מפחיד בחוץ? וזה נכון, אבל, גם קורה משהו טוב: אנחנו עם המשפחה שלנו, עם הילדים שלנו, עם האהובים שלנו בבית, וזה לגמרי מקום שיש בו הרבה אושר, כך שיכול להיות שהמנגנון של טראומת אושר יעלה, ויספר לנו סיפורים מפחידים. יגרום לנו להכנס לחרדה מהקורונה, או יגרום לנו לראות או לקרוא כתבות שמפחידות אותנו, תזכרו, לפעמים כל המנגנון הזה הופיע כי פשוט טוב לנו, להיות ביחד, בבית, עם המשפחה שלנו.

8. מקווה שתהנו מהמדריך, בהצלחה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *