כנות- מותר לחגוג את עצמנו

ביום חמישי בלילה, רגע לפני שבאתי לסגור את היום, עשיתי סיבוב אחרון בפיד בפייסבוק, ופתאום ראיתי את המודעה על היומולדת שלי, ונחרדתי. לא כי זה מעוצב לא יפה (זה עיצוב מושלם בעיניי), אלא כי פתאום התחלתי לדמיין איך זה נראה מבחוץ: "תראו אותו", חשבתי לעצמי שבטח אנשים חושבים עליי. "חושב...

המשך לקרוא

כנות בשיחה

הרבה פעמים כהורה אני מרגיש שאני צריך להיות משהו מסויים. לדוגמא: להיות קשוב לפרטי פרטים לסיפור שמסופר לי. לקרוא סיפור לפני השינה. לרפא את הילד שלי, מכל כאב פיזי או רגשי. וזה טוב ונעים כשזה תואם את המצב שאני נמצא בו, אבל אם אני לא מסוגל להיות קשוב היום לפרטי פרטים? ואם אין...

המשך לקרוא

כנות- הורות מרפאה

לפני החופשה שלנו בתאילנד היו שבועות בהם הייתי פוגש יותר ממאה איש בשבוע: סדנאות, קבוצות ופגישות אישיות, כך שהמעבר לחופשה בתאילנד, במהלכה אני פוגש רק את המשפחה שלי, היה מעבר חד. ולכן מצאתי את עצמי כמעט כל הזמן בטלפון ובמחשב. שולח תמונות לחברים, מעלה פוסטים בפייסבוק, עונה ומתכתב בווטסאפ עם...

המשך לקרוא

אמא שלי תמיד אומרת שאנחנו דומים

טקסט שקראתי בבר מצווה של אחייני האהוב עומר: —— אמא שלי תמיד אומרת שאנחנו דומים, אבל הפעם זה באמת מוגזם לגלות שאתה ואני קוראים בדיוק את אותה הפטרה. הפטרה של ״מחר חודש״. בכנות, כשאני קראתי את ההפטרה זו הייתה בשבילי משימה לא קלה, אני דיסלקט, ואף פעם לפני כן לא הסכמתי לקרוא לפני...

המשך לקרוא

חופשה בכנות

איפה עזרה לי הכנות בחופשה המשפחתית? -לדעת שקשה לי במעברים ולא לכעוס ולהאשים אחרים: שהם לא עוזרים עם המזוודות, שהם איטיים מדי, שדריה לא תכננה טוב את הזמנים. -לדעת שהביקורת שיש לי על הורים שמטיילים שנה עם הילדים, או על כל מיני משפחות וסוגי הורות שאני פוגש, זה דיאלוגים פנימיים שיש לי...

המשך לקרוא

ללכת או להישאר

פוסט שדריה כתבה: תמיד כשהיינו חוזרים מחופשה משפחתית, אפילו סופ"ש קצר, אני מייד הייתי הולכת להרגיש את הבית בידיים: לפרוק מזוודות, להכין אוכל של בית, לסדר את המטבח, לסדר את הילדים, ואילו רועי - הוא היה פשוט הולך. נעלם. מתפוגג לאלתר. מניח את התיק שלו, ככה בכניסה לבית, ומייד יוצא לטיול ארוך כאורך הגלות: עם...

המשך לקרוא

כנות בחופשה משפחתית

איפה עזרה לי הכנות בחופשה המשפחתית? -לדעת שקשה לי במעברים ולא לכעוס ולהאשים אחרים: שהם לא עוזרים עם המזוודות, שהם איטיים מדי, שדריה לא תכננה טוב את הזמנים. -לדעת שהביקורת שיש לי על הורים שמטיילים שנה עם הילדים, או על כל מיני משפחות וסוגי הורות שאני פוגש, זה דיאלוגים פנימיים שיש לי...

המשך לקרוא

להרגיש עד הסוף

  אתמול היה לי יום נרגן כזה. הייתי אחרי כמה ימי מחלה, ובבוקר ולמרות שיחסית חזרתי למציאות, הכל היה נראה לי שלילי: החדר שינה שלנו היה נראה לי מגעיל, דריה עיצבנה אותי בלב בכל משפט שלישי שהיא אמרה, כשיצאנו לטייל בשדות ליד הבית הם היו נראים לי קטנים עם המון כבישים וזיהום...

המשך לקרוא

כנות – למצוא את הרצון

מאז שאני זוכר את עצמי, כסף זה אחד הכאבים הכי גדולים שלי. וכל עוד הייתי רק אני, ידעתי לנהל את עצמי בדרך שהכי נכונה לי, אבל מאז שדריה ואני התחלנו לצאת ולגור ביחד, מהר מאוד זה הפך להיות אחד האישיויים הכי מרכזי שלנו. ובחלוקת התפקידים שלנו סביב הנושא, אני קיבלתי את תפקיד...

המשך לקרוא

כנות – הגיע הזמן להודות לפני הילדים

בר טוב שלי ואב לשלושה, התקשר אליי לפני כמה ימים, זה היה בשעות הערב, והוא היה נשמע ממש מבוהל: "אתה לא מבין, דני (הבן הגדול שלו), זרק היום כיסא על ילד בבית ספר". הייתי בשוק. הבן שלו בן עשר, ילד טוב, תלמיד טוב, מסתדר עם כולם. "זה לא יכול להיות!" עניתי, והוא...

המשך לקרוא