צילמתי בבוקר סרטון עם טיפ, ואפילו פרסמתי אותו.
אבל הוא זז הרבה, והסאונד שלו היה חלש, אז החלטתי פשוט לשתף אותו פה בכתב.

מכירים את זה שיש משהו שאתם מאוד רוצים שהוא יקרה,
אבל בשביל שזה יקרה, יש כל מיני פעולות מקדימות, שאתם צריכים לעשות?
ואת הפעולות האלו אתם לא מצליחים לעשות?
כי אתם עצלנים, ודחיינים, לא אחראים, ובלי משמעת עצמית?
אז אני רוצה לתת לכם עוד נקודת מבט על זה:

אני מחלק את הרצונות שבתוכי לרצונות מובילים, ולרצונות תומכים.
רצון מוביל, יכול להיות למשל, לפתוח עסק.
להיות בזוגיות. להגדיל את העסק שלי. לנסוע לטיול בעולם. להקליט אלבום. להופיע. לכתוב ספר.
רצונות תומכים, לעומת זאת, הם הרצונות היום יומיים שלנו, רצונות שתומכים בעשייה המהותית שלנו, והם למשל: לאכול, לשתות, כסף, מקום, שיעריכו אותי, שיראו אותי, שיאהבו אותי.

ואיפה מתחיל העניין?
כשיש לנו רצון מוביל: לדוגמא למצוא משקיע לעסק שלנו,
ובשביל להשיג את הרצון המוביל, אנחנו צריכים לעשות כל מיני דברים:
למשל בשביל שהיה לי מופע סטנדאפ, אני צריך קודם לכתוב חומרים,
בשביל למצוא משקיע אני צריך קודם כל להכין תכנית עסקית,
בשביל למצוא זוגיות אני צריך להירשם לאתר היכרויות.

וכשאנחנו מוצאים את עצמנו מתחילים או חושבים על להתחיל לעשות את הפעולות האלו,
אנחנו לעיתים פוגשים בתוכנו, גם: עייפות, דחיינות, עצלנות, חוסר חשק, רעב,
ותכל'ס אנחנו פשוט לא מצליחים לעשות את מה שרצינו,
שיוביל אותנו להגשמת רצון המוביל .

ואז אנחנו מתחילים לרדת על עצמנו:
ולהגיד שאנחנו גרועים, עצלנים, לא מספיק טובים, לוזרים,
מה שרק מרחיק אותנו עוד ועוד ועוד מהרצון המוביל.

ומעניין לראות, שמה שבאמת מפריע לנו לעשות את הפעולות שלנו לכיוון הרצון המוביל,
(זה שרוצה למצוא משקיע, להופיע, לשווק),
אלו דווקא הרצונות התומכים שלנו:
רצון באהבה, מקום לגור, כסף בבנק,
רצון שיראו אותנו, שיעריכו אותנו, שיהיה לנו מה לאכול.

והדרך בה הם "מפריעים" לנו, יכולה להיתפס כפחד. למשל:
אני לא כותב ספר, כי אני מפחד שלא יקנו אותו, ואז אני ארגיש לא מוערך או לא אהוב.

רק שבמקום להשמיע את עצמם,
הרצונות התומכים,
הם רק נוטעים לנו בגוף תחושות לא תומכות,
של עייפות, עצלנות, דחיינות.

ולמה בעצם?
כי לרצונות האלו, יש עניין מול הרצון המוביל,
הם מרגישים שהוא יכול לאיים עליהם,
למנוע מהם את מה שהם צריכים, את התממשותם.

לכן מה שאני מציע לעשות,
זה שכל פעם שאתם יושבים לעשות פעולה שתומכת ברצון מוביל שלכם,
קחו אתכם פנקס,
ותרשמו לכם בצד את כל הרגשות והמחשבות שעולות לכם:
אני לא מספיק טוב, זה לא יעבוד, אף אחד לא ירצה את זה, אין לי מספיק כסף להשקיע בזה.
ממש רשמו לכם את כל המחשבות, ותראו מה כל המחשבות האלו צריכות,
איזה רצון עולה בהם?
לפעמים זה רק רצון לעצור ולנשום,
ואז אפשר להגיד תוך כדי העשייה: אני טוב, אני בסדר, אני ראוי לאהבה.
לפעמים זה דווקא ההסכמה להיכשל,
ואז אפשר להגיד לעצמי:
אוקיי, אני עושה את זה למרות שאני יודע שיש מצב שזה לא יצליח,
ואני יודע שאני אפגע אם זה לא יצליח,
אבל שלפחות אני אהיה שם בשבילי.
ולפעמים זה ממש דברים טכניים:
כמו להבין שאני לא יכול לעשות את זה מהחשבון השוטף שבמינוס, אז אני אקח הלוואה לצורך הנסיעה.

כשאנחנו כותבים את המחשבות והרגשות שלנו,
זה פתאום משתיק את הרעש הלבן הזה של עייפות וחוסר חשק,
וזה הופך להיות דבר ממשי,
משהו שאיתו אפשר לדבר, לתקשר, ולהתמודד.

אני מאמין שאין אנשים עצלנים, דחיינים, לא טובים, לא אחראים.
יש רק מלא רגשות וצרכים, שצריכים לקבל מענה.



17.9 הרצאה מעשית של 4-5 שעות, בשיטת השיווק הכן.
להרשמה
http://www.kanot.web-owl.co.il/…/%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%90%D7%94-%D…/

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *