במאי האחרון חגגתי 38, ומאז אני מרגיש את הגוף שלי קצת אחרת.
פתאום אני חושב פעמיים לפני שאני מתכופף לבדוק אם משהו נפל מתחת לספה,
בלילה, כשאני שוכב במיטה, אני מרגיש את הברכיים שלי,
כשאני עובד בגינה, או משחק כדורסל עם אורי, אני חייב לשבת לנוח אחרי כמה דקות.
ואני יודע בדיוק מה אני צריך לעשות:
אני צריך, ואפילו רוצה לעשות, פעילות גופנית קבועה:
לרוץ כל בוקר, לעשות יוגה בסטודיו של רותי השכנה, להירשם לקורס פיטקרוס, או לחדר כושר.
אבל למרות שאני יודע מה אני צריך לעשות, ואפילו רוצה לעשות, אני לא עושה את זה.
ואני חושב על זה הרבה:
הרי בשנים האחרונות, כל הידע בדרך לחיים מאושרים, נגיש לכולנו:
קורסים עם 10 כללים להצלחה עיסקית,
סדנאות לירידה במשקל,
הרצאות לצילום סרטונים, לכתיבה בפייסבוק, להגדלת מכירות.
ימי עיון מרובי שיטות למציאת זוגיות,
מדריכים לשמירה על זוגיות קיימת.
כמה ידע יש בעולם.
כמה שיטות וכלים לחיים טובים יותר.
אז איך זה, שלמרות שהרבה פעמים יש לנו את כל הידע של מה צריך לעשות:
בשביל להצליח בעסק, לרדת במשקל, לעשות פעילות גופנית, למצוא זוגיות,
אנחנו עדיין לא מצליחים לעשות את זה?
ממה נובע הפער הזה, בין ההבנה של מה צריך לעשות, לאשכרה לעשות את זה?
איך יכול להיות שלמרות שאנחנו רוצים משהו, ויודעים איך להשיג אותו, אנחנו עדיין לא תמיד עושים את זה?
התשובה לזה, לדעתי, זה שלמרות שאנחנו אומרים שאנחנו רוצים משהו,
יש בנו גם משהו שלא רוצה את זה.
ולא משנה, כמה ידע יהיה לנו, לאיך להשיג את זה,
כל עוד יש משהו בתוכנו שלא רוצה שזה יקרה, זה לא יקרה.
אבל מה זה המשהו הזה? שלא רוצה שזה יקרה?
ולמה בכלל יש בנו משהו שלא רוצה שזה יקרה?
איך זה יכול להיות שיש בנו משהו שלא רוצה שהעסק שלנו יצליח, שלא רוצה לעשות פעילות גופנית, שלא רוצה למצוא זוגיות, שלא רוצה לרדת במשקל?
למרות שאנחנו מרגישים ממש חזק שאנחנו רוצים את זה?
והתשובה היא, שהדבר הזה, שלא רוצה שזה יקרה, אלו הם הצרכים שלנו.
הצרכים הרגשיים והפיזיים שלנו.
צרכים אלו כל הדברים שאנחנו זקוקים להם: כמו מים, אוכל, אהבה, תחושת ערך, מנוחה.
רשימת הצרכים שלנו היא רשימה ארוכה מאוד, והיא כוללת הרבה מאוד דברים,
גם דברים שאנחנו לא תמיד מודעים אליהם.
וכל עוד אחד הצרכים שלנו מאויים, שהוא לא יקבל מענה – הרצון שלנו לא יושג.
ולא משנה כמה נרצה אותו, או כמה קורסים נעשה, או כמה שיטות נלמד.
הידע – במקרה הזה – הוא לא הפתרון.
לכן אני מציע, מול כל רצון שיש לכם, להכין את רשימת הצרכים שלכם.
ואז לבדוק, איך הם יכולים לקבל מענה בדרך החדשה שלכם.
כן, זו עבודה שדורשת התבוננות עמוקה בעצמכם.
וזה בדיוק מה שאני עושה עכשיו.
מכין את רשימת הצרכים שלי, מול הרצון בפעילות גופנית:
צורך שלא יכאב לי,
צורך בהרבה זמן מנוחה (שהוא לא עבודה, לא שינה, לא ילדים, וגם לא פעילות גופנית),
צורך ברכות,
צורך בהקשבה לגוף שלי,
צורך בסביבה תומכת,
צורך במשהו שנבנה בהדרגה,
צורך בזמן קבוע לפעילות הגופנית: יום ושעה קבועים,
צורך בחופש ממחוייבות למשהו, שאם אני לא יכול להגיע, אפשר לבטל,
צורך במישהו שאני סומך עליו, שיקח אותי יד ביד, שיהיה קשוב אליי,
צורך לדעת שכל הצרכים הפיזיים שלי יענו, תוך כדי,
צורך בהנאה, תוך כדי.
ועכשיו אני הולך לחפש לי מסגרת,
שתיתן מענה לכל הצרכים שלי,
וגם תענה לי על הצורך לשלב פעילות גופנית בחיים שלי.
ובטח בדרך, יעלו עוד צרכים.
כנות- תנועה קשובה לעצמנו.