תודעת עבד

מעבדות לכנות – מעברי תודעה

לאורך היום מתרוצצות לנו במוח המון מחשבות
מחשבות על דברים שיש לנו לעשות
מחשבות על עצמי, איך הייתי, איך תפקדתי
מחשבות על הערך והמשמעות שלי בעולם
מחשבות על אנשים שאנחנו אוהבים 
מחשבות על אנשים שאנחנו כועסים עליהם
מחשבות על דברים שיכולים לקרות
מחשבות על דברים שכבר קרו לנו
מחשבות על רצונות שיש לנו.
אבל, אם רגע ניקח את כל המחשבות שלנו
נגלה שהמחשבות שלנו יושבות על הנחות יסוד,
הן יושבות על מבנים מחשבתיים.
לדוגמא: אני יכול לחשוב שאולי לא דיברתי מספיק היום בפגישה בעבודה,
ואני יכול לקוות שאני אחזור הביתה ובת הזוג שלי לא תנזוף בי על שהשארתי כיור מלא כלים כשיצאתי בבוקר,
ולחשוב למה אח שלי לא התקשר להגיד לי מזל טוב, למרות שאני התקשרתי אליו.
ולמרות שיש פה שלוש מחשבות שונות, 
למרות שיש פה שלושה נושאים שונים,
לשלושתם יש את אותו מבנה,
מבנה שאומר שאני או האחר לא בסדר.
או מחשבות של: 
הילד שלי לא מכבד אותי, כמה פעמים ביקשתי ממנו לסדר את הבית כשאני מגיע,
אני חייב לעזוב את כל מה שאני עושה עכשיו כי הבוס שלי מתקשר אליי,
איך הוא העז לאחר לי לפגישה או לא לקחת אותי ברצינות.
שלוש מחשבות שונות,
שלושה נושאים שונים,
שיושבים על הנחת יסוד, על מבנה: 
החופש שלי מוגבל, יש דברים שאני חייב לעשות, ויש דברים שאחרים חיבים לעשות לי, אם לא, הם לא בסדר.
התודעה שלנו, בנוייה ממבנים,
מבנים מחשבתיים, 
והמחשבות שלנו הן תוצאה של המבנים האלו,
ומכנה העל, של הרבה מהמבנים המחשבתיים שלנו, הוא המבנה של תודעת העבד.
כן, בני אדם היו במשך שנים עבדים, עובדי אדמות, פועלים, עובדי מפעלים, עובדי תאגידים.
והתודעה שלנו, המבנים המחשבתיים שלנו, מבוססים על זה. הם הכינו אותם לחיים כאלו.
כולנו למדו וחונכנו להיות עבדים, פועלים, עובדים,
ולכן המבנים המחשבתיים שלנו בנויים לזה.
אז מהו המבנה של תודעת עבד?

אני לא בסדר, לא מספיק טוב – נקודת מבט חיצונית על עצמי, כמישהו שתפקידו להיות פונקציונאלי עבור מישהו או משהו אחר.

אני צריך שיהיה לי ערך ומשמעות בעולם בשביל להרגיש קיים – עבד, פועל, עובד, מודד את עצמו על פי הערך שהוא נותן למי שמעסיק אותו.
אני צריך להשתנות כדי שיהיה לי מקום – אני צריך ללמוד כל הזמן איך להתאים את עצמי לצרכים של מישהו או משהו אחר.
העולם אינו מקום מוגן  – המקום שיש מישהו אחר שאחראי על הגורל שלי, שהכוח של החיים שלי נמצא אצלו.
יש היררכיה – יש אנשים שהם מעל, ויש אנשים שהם מתחת, מערכות יחסים של שליטה.
החופש שלי מוגבל – יש דברים שאני חייב לעשות, אני לא אדם חופשי בעולם, אני מוגבל לחופש שמישהו אחר נותן לי.
אני נשלט – אני נשלט על ידי מישהו אחר או שאני שולט במישהו אחר (ילדים, בעלי חיים, עובדים, אזרחים).
יצר האדם רע מנעוריו – אם לא ישלטו בי אני אהפוך להיות יצור אלים. 
תודעת עבד הולכת והופכת להיות פחות ופחות רלוונטית למציאות שבה אנחנו חיים, 
אנחנו כחברה, כאנושות, רוצים להחליף את התודעה הזו בתודעה של כנות. 
תודעה שבה אנחנו חופשיים, ומותר לנו להיות בדיוק כמו שאנחנו. תודעה שבה הערך והמשמעות שלנו לא תלויים בדבר.
אז מהי בעצם תודעת הכנות? 
תודעת כנות:
אני בסדר ומספיק טוב כמו שאני, 
הערך והמשמעות שלי בעולם זה עצם היותי,
ההתפתחות שלי מגיעה מתוך סקרנות, מתוך תשוקה והתרגשות,
אני אהוב, בטוח ומוגן מעצם היותי,
כולם שווים, מערכות יחסים זה דבר שיוויוני,
אני חופשי לחיות את חיי בדרך שמתאימה לי, עם הקשבה לצרכים שלי ושל האחר.
כולם על פני כדור הארץ, בני אדם ובעלי חיים, זכאים לחופש ותנועה חופשית, מעצם היותם.
יצר האדם טוב מנעוריו, אני אדם קשוב וטוב לסביבה שלי.
כשאני מתבונן במחשבות שלי ומוצא מחשבות שלא עושות לי נעים,
אני רוצה לבדוק על איזה מבנה יושבות המחשבות האלו,
ואם המבנה הזה שייך לתודעת עבד, 
אני יכול לעשות את העבודה כבר ברגע הזה,
להזכיר לעצמי שיש תודעה חדשה,
שיש מבנים חדשים,
וכמו כל אדם שחי על הכדור הזה, 
לנסות להשריש בי תודעה חדשה.
תודעה של כנות.

Related Posts

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *