קבלה ואהבה עצמית, המילים הכי מדוברות.
אבל איך אני יכול לאהוב את עצמי? הרי אני לא אוהב אותי.
ואיך אני יכול לקבל את עצמי? הרי מהיום שנולדתי כולם רק הסבירו לי שאני צריך להשתנות.
מודל הכנות, בו אני רוצה לשתף אתכם, מדבר על שני מסלולים ליישום של אהבה וקבלה עצמית בתוכנו:
מסלול אחד מחובר יותר לאנרגיה הנשית שבתוכנו, ואילו המודל השני מחובר יותר לאנרגיה הזכרית שבתוכנו.
חשוב לי להגיד במאמר מוסגר כי לא מדובר על החלוקה בין גברים לנשים, אלא על אנרגיות שקיימות בכולנו, במינונים שונים.
המסלול הראשון, המבוסס על האנרגיה הנשית, הוא ״בצער תלדי בנים״. במסלול זה, הדרך לאהבה וקבלה עצמית היא דרך הילדים שלנו, דרך ההורות.
הרי הילדים שלנו נושאים בתוכם את כל הדברים שאנחנו לא אוהבים בעצמנו, וכך יוצרים אצלינו דיאלוג חשוב ביותר. הדרך לאהוב אותם, או לאוהב את עצמנו ולקבל את עצמנו, המנוע של להיות הורים טובים יותר נותן לנו מוטיבציה חזקה לזה, וזה שהתכונות שאנחנו לא אוהבים בעצמינו, מגיעים בעטיפה של ילדינו האהובים, מקל על המשימה והופך אותה לאפשרית.
המסלול השני, המחובר יותר לאנרגיה הזכרית שלנו, הוא ״בזעת אפך תאכל לחם״. המנוע שלנו לאהבה עצמית הוא הפרנסה שלנו. הצורך שלנו להתפרנס ולפרנס, צורך הישרדותי, הצורך הזה מחייב אותנו לצאת למסע של דיוק, אהבה וקבלה עצמית. כי הדרך היחידה שלנו להתפרנס היא למכור את מי שאנחנו, ואת מה שאנחנו באמת, כך שכל עוד אנחנו לא אוהבים ומקבלים את עצמינו מספיק, הפרנסה לא מגיעה מספיק, ומי שרוצה לחוות שפע של פרנסה, חייב לדייק את האהבה והקבלה העצמית שלו.
שני המסלולים האלו, של הורות ושל שיווק העסק שלנו, הם מסלולים פרקטיים וישימים לדבר שיכול להביא רפואה שלמה, לא רק לנו אלא לכל הסובבים אותנו.
מסלולים פרקטיים לאהבה עצמית.