להרגיש כשלון

הוא הגיע אליי דרך המלצה של לקוחה אחרת.
"כבר לפני חודשים היא סיפרה לי עליך" אמר, "אבל כבר אז אמרתי לה שזה מיותר בשבילי לבוא לפה.
אבל היא לחצה ולחצה, אפשר להגיד איימה, אז הנה אני פה. אני פה כי אני בעצם, מה שמוגדר, כישלון חברתי" הוא פסק.
—————
ולמרות שאני מלווה עסקים כבר כמה שנים, וגם מנהל שיחות עומק רבות, האמת היא שבהתחלה כזו, לא נתקלתי בחיים.
ואז הוא המשיך:
"אני נכשל מאז שאני זוכר את עצמי.
בבית ספר, הייתי אחד התלמידים הגרועים, תמיד שיחות עם המורים, וניסיונות להשתפר.
בצבא, כבר בהתחלה גיליתי שיש לי פרופיל של ג'ובניק, למרות שחלמתי על קרבי,
הייתי שקמיסט, בבסיס של חייל האוויר, קולט?
כאילו מישהו שם למעלה רוצה להזכיר לי מה זה הצלחה ומה זה כישלון, בכל בוקר מחדש.
עם הציונים שלי,לא יכולתי בכלל להתקבל לאוניברסיטה,
אז ברור שלא יכולתי ללמוד את מה שרציתי,
עשיתי פסיכומטרי כמה פעמים, אבל הציון שלי כל הזמן נשאר נמוך, ובסוף למדתי לימודי תעודה של משהו שהיה נראה לי הכי פחות נורא לעסוק בו.
עברתי טסט 7, 7 !
כמעט מכל עבודה פיטרו אותי,
וגם עכשיו כשסוף סוף פתחתי עסק של משהו שאני עושה כבר יותר מ- 15 שנה, אני כמעט ולא מצליח לגייס לקוחות.
אתה מבין? אני כישלון. נקודה".
—————
והאמת היא שלא יכולתי לדבר.
שתקתי.
הסיפור שלו היה כל כך אמיתי, כל כך כנה,
והוא הביא אותו ככה נקי,
בלי מסכות ובלי פילטרים,
שלא יכולתי שלא להתרגש ממנו.
הוא נגע לי בלב.
"אתה ממש מרגש אותי", אמרתי לו, "כל כך הרבה אנשים מרגישים בדיוק כך,
אבל הם לא מעיזים להגיד את זה בקול רם,
בטח לא לעצמם,
ובטח לא למישהו זר,
וזה שאתה כל כך כנה עם זה,
יודע להסתכל לכאב שלך בעיניים,
טוב, זה ואווו".
דמעות זלגו מעיניו:
"אני לא יכול להיות כישלון יותר" הוא אמר / בכה מולי,
"זה גומר אותי, אני מת להשתנות,
אבל זה כמו להיות תקוע בתוך לופ,
אני כאילו רק יודע להיכשל,
מעולם לא חוויתי הצלחה".
————-
"רגע", אמרתי, "מה זה בכלל להצליח בשבילך?
או מה זה בעצם להיכשל?" ניסיתי להבין,
והוא ענה:
"להיכשל זה לא להשיג את המטרות שהצבתי לעצמי,
ולהצליח זה להצליח",
הוא חייך בפעם הראשונה מאז שנכנס.
"ואם תשים לעצמך מטרות שאתה יודע בוודאות שאתה תוכל להשיג, אז במקרה זה אתה לא תחווה כישלון?"
שאלתי.
"הוא הקשיב, השתתק, הביט בי במבט שמעיד שכל הגלגלים שלו בראש עובדים עכשיו, וענה:
"מעניין, אף פעם לא שאלתי את עצמי, למה דווקא אלו המטרות שלי.
היה ברור לי שיש לי מטרות, ביסודי ,בצבא, ובעבודה,
אבל למה דווקא בחרתי בהם? מעניין מאד".
"יש לי סיפור די דומה" שיתפתי אותו, "הרבה שנים הרגשתי שהמטרות שאני מציב לעצמי, הן מטרות שבאיזשהו מקום אני יודע בוודאות שאני אכשל בהן. ודווקא המטרות שאני יודע מראש שהן הצלחה עבורי, לעברן אני בכלל לא צועד".
"ככה זה גם אצלי!" הוא שיתף, ושאל:
"למה אתה עושה את זה? מה גילית שם?"
ואמרתי לו, שהבנתי שלהיכשל, זה כשלעצמו כנראה נותן לי משהו.
"אבל מה זה יכול לתת?" הוא שאל אותי עם תקווה בעיניים,
ועניתי לו: "מספיק שכמה פעמים בילדות המוקדמת שלנו, עשינו משהו שלא תואם את הכישורים הטבעיים שלנו,
ומישהו מהמבוגרים סביבנו, נתן לנו להרגיש שזה שלא הצלחנו, מעיד על כך שאנחנו לא בסדר, לא מספיק טובים,
אז כבר במקרה הבא, הגענו אליו חסרי ביטחון,
שוב הרגשנו שאכזבנו את המבוגרים,
שוב נתנו לנו להרגיש שמשהו לא טוב בנו,
וכך דבר הוביל לדבר,
הכישורים הטבעיים הוצנעו,
ואנחנו בנינו לעצמנו תודעה של כישלון.
ומשם אנחנו כבר רגילים,
ככה אנחנו כבר חושבים,
בעיניים האלו אנחנו כבר רואים הכל,
זו הפכה להיות הסביבה הטבעית שלנו,
זה מה שאנחנו.
כישלון.
וכמו בכל דבר אחר בחיים,
לעשות שינוי זה מפחיד,
ולרוב אנחנו לא אוהבים שינוים, זה נראה לנו מסוכן מדי,
לשנות את כל המציאות שאנחנו רגילים אליה,
ולהפוך להיות משהו אחר.
ההצלחה ממש הופכת להיות הפחד שלנו,
במודע או שלא, וזהו",
חייכתי אליו.
"אז זהו?" הוא שאל "חיי נגזרו להיות כישלון? איכשל עד יום מותי?".
"תראה", אמרתי, "אולי בציר של הצלחה וכישלון,
בעבודה ממש ממש מאומצת,
עם מלחמה בכל הפחדים שלך,
ניסיונות להשתנות,
ומלא הבטחות עצמיות,
אתה תוכל לעשות את זה,
להשתנות.
אבל יש לי דרך יותר קלה בשבילך"
ומול עיניו הפקוחות המשכתי:
"אני רוצה להזמין אותך, לצורת מחשבה אחרת", אמרתי,
"היום כל מה שאתה חושב עליו, נמצא על ציר של הצלחה וכישלון
הצלחתי או לא – זאת השאלה?
השגתי את היעד שהצבתי לעצמי – הצלחתי,
לא השגתי – נכשלתי.
צורת חשיבה אחרת, מזמינה שאלה מרכזית אחרת,
והשאלה היא, האם בא לי?
או לא?
האם זה נעים לי?
או לא,
קל לי או לא?
כיף לי או לא?
נגיד שאתה רוצה לשווק את העסק שלך,
אז אתה לא מחפש מה יביא לך יותר לקוחות, יכניס יותר כסף, יגרום לך יותר להצליח,
כי זה בציר הישן שלך, של הצלחה וכישלון,
עכשיו תשאל את עצמך,
איך בא לי לשווק?
מה בא לי לכתוב?
מה נעים לי לספר על עצמי, איך קל לי למכור את השירות שלי, איזה לקוחות נעים לי שיהיו לי, מה עושה לי טוב בעסק שלי?
רק את השאלות האלו.
ואם אתה חווה כישלון מזה,
אז ישר תגיד לעצמך כך:
בציר של הצלחה וכישלון – באמת נכשלתי,
אבל בציר של בא לי או לא בא לי – היה לי נעים,
אז בציר הזה אני בדיוק איפה שאני רוצה להיות.
"נראה לך שזה יכול לעבוד?" שאלתי אותו, והוא אמר שהוא לא יודע, אבל כבר יותר נעים לו בלב.
כשנפרדנו הוא חיבק אותי, חזק,
ואחר כך נפגשנו עוד כמה פעמים.
ביחד בנינו קמפיין לעסק שלו,
והשבוע,
כשראיתי את הסרטון שלו ברשת,
בפעם הראשונה,
לא הצלחתי לשמוע מה הוא אמר.
לא כי הסאונד היה חלש,
אלא כי הייתי שיכור מהאושר שיצא לו מהעיניים.
ראיתי שהוא פשוט נהנה לעשות את זה.
ובאמת בערב הוא התקשר להגיד לי שהגיעו לו מלא לידים מהסרטון, ושהוא מאושר.
לא בגלל הלידים, אלא בגלל שבפעם הראשונה, הוא עושה רק מה שבא לו.
כנות – לחיות על ציר של הנאה