כללי

הכרה פעילה אוהבת

אני בדרך לפגישה בתל אביב, אני מאחר ואני תקוע בפקק, ומעבר למוזיקה שהרדיו מנגן, יש קול נוסף באוטו, הקול הזה הוא קולן של המחשבות שלי.

הקול הזה, אומר לי שהייתי צריך לקום יותר מוקדם הבוקר, או כועס עליי שהלכתי לישון אתמול כל כך מאוחר, וגם מזכיר לי את כל הפעמים שאיחרתי והפסדתי בגלל זה דברים חשובים בחיים שלי. הקול הזה מציע לי עכשיו להתקשר למי שיש לי פגישה איתו, ולהגיד לו שלמרות שיצאתי בזמן, יש פה פקקים מטורפים. האיש בשיחה נשמע לא מרוצה, ואחרי ניתוק השיחה הקולות בראש ממשיכים ותוקפניים יותר ממקודם. אני כמובן מנתח קודם כל את הסיטואציה, מסיק שאכזבתי אותו ושעכשיו הוא לא ירצה לעבוד איתי יותר בחיים, ומשם אני ממשיך להבין שאני פשוט לא מתאים לחיים האלו, ושהנה שוב אני הורס את הכל.

את המחשבות אלו יש לכולנו בראש בסגנונות שונים, בדרכים שונות, במילים אחרות.

אבל דיאלוג פנימי זה חלק מלהיות בן אנוש.

אחת הדרכים לעבוד איתן נקראת – הכרה פעילה אוהבת.

אז קודם כל מה זה בכלל הכרה פעילה?

הכרה פעילה זה בעצם היכולת להתבונן על המחשבות שלנו, על הרגשות שלנו, על הניתוח המחשבתי שלנו לסיטואציות, מבחוץ.

לדוגמא, בזמן שאני נוהג בבוקר לפגישה ואני מאחר, אני אוכל לראות, כאילו מבחוץ, את המחשבות האלו, את הקולות האלו. כאילו יש שם עוד מישהו ששומע את כל המחשבות שלי ורואה את כל הרגשות שלי, אבל זה מישהו נייטרלי, מישהו שלא מעורב בסיטואציה.

הכרה פעילה משמעה ממש לשים לב שעכשיו הייתה לי מחשבה ביקורתית, ושבגללה קיבלתי החלטה להרים טלפון ללקוח שמחכה לי, ושאז הסקתי מסקנה, לפי נימת קולו, שהוא התאכזב, ומשם המשכתי ליאוש מהחיים.

ולמה זה חשוב לפתח את הכרה הפעילה?

כי המחשבות והרגשות שלי קורים באופן אוטומטי, והכרה פעילה יכולה לשים שם סימני שאלה.

האם באמת מחשבה ביקורתית זה הדבר הכי נכון לי עכשיו?

האם באמת נימת הקול שלו מעידה על אכזבה?

והאם באמת בגלל פגישה אחת נהרסו לי החיים?

וכמו כן ניתן לשאול שאלות כגון: מאיפה מגיע אליי הקול הזה? מהיכן נובעות המחשבות האלו? האם הן שייכות לכל מיני דברים שקרו לי בעבר?

הכרה פעילה והתבוננות כזו במחשבות וברגשות שלנו יוצרת לרוב שינוי בעולם הפנימי שלנו, מתוך התחלה של חקירה שלנו אותנו, ומשם, גם לשינוי במציאות שלנו.

לכן חשוב בעיניי שאדע מה מפעיל אותי, מה קורה לי בתוך הראש והלב ואצליח להתבונן על זה מנקודת מבט חיצונית, כזו שבאה ללמוד ולחקור אותי.

עבודה של הכרה פעילה דורשת ממני ליצור הפרדה בין המציאות שאני חי וחווה, לבין המחשבות שלי והרגשות שלי, וללמוד את הקשר בין העולם הפנימי שלי למציאות. היא בעצם מבקשת ממני לצאת מהתערבבות שלי בתוך הסיטואציה, ולראות את הדברים מבחוץ, בצורה בהירה ככל שניתן.

היא בעצם מפרידה את עצמה מהסיפור ומהתוצאה.

ועכשיו הגענו למנה העיקרית: הכרה פעילה אוהבת.

הכרה פעילה אוהבת, חוקרת ושואלת, מנקודת מבט אוהבת. כלומר מנקודת מבט כזו שיודעת שכל מה שאני, כל מחשבה, כל רגש, כל תחושה, כל דפוס שיש בתוך המערכת שלי זה דבר יפה, חכם ואוהב.

הכרה פעילה אוהבת בעצם מתבוננת עליי מבחוץ ומראה לי איך הכל יפה בי.

אם אני אשאל את עצמי מתוך הכרה פעילה אוהבת, למה איחרתי הבוקר, אני אחפש למצוא את הסיבה האוהבת לזה. למשל, שמאוד פחדתי מהפגישה הבוקר, ולכן לא נרדמתי כל הלילה מרוב מתח לקראתה. אני אראה כמה אני אכפתי וכמה היא הייתה חשובה לי, וכמה זה יפה שאני עדיין מתלהב מפגישות שיש לי. ואם אני אשאל מה גורם לי לנגוש בי תוך כדי נסיעה, ולקרוא לי עצלן, אני אסתכל ואראה איך עדיין יש בי קולות שחושבים שאם אני אנגוש בי, אני אוכל להזיז את הזמן יותר מהר, וכמה חשוב לי להגיע בזמן, וכמה הקולות בתוכי, גם הנוגשים, עדיין רוצים בטובתי.

אם אנתח את העובדה שהתקשרתי ללקוח ונימת הקול שלו הייתה נשמעת מאוכזבת, אני אראה בי את הרצון לתקן ולפייס, ואת האכזבה שלי מנימת הקול שלו. אני אזכיר לי שזו לא בהכרח אמת שהוא התאכזב, ושאם כן, זה בסדר להתאכזב, ואפילו אזכיר לי פעמים שאני התאכזבתי מדברים וכמה זה היה במקומות שממש חשובים לי. זה יזכיר לי שבטח גם לו ממש חשובה הפגישה, כך שאוכל להבין לליבו.

הכרה פעילה אוהבת היא הכרה שמתבוננת בכל המחשבות שלי, בכל הדפוסים שלי, בכל ההתנהגויות שלי, באופן שרואה את האהבה והיופי שבהם. היא מלמדת אותי לראות את הטוב שיש בי, את החוכמה של המערכת שלי, ואת היופי שיש בכל התנהגות שלי.

הכרה פעילה אוהבת יושבת על שתי הנחות יסוד בסיסיות:

הראשונה – יצר האדם טוב מנעוריו, כלומר אדם הוא יצור טוב, וכוונותיו טובות. זה נכון שלא פעם אנחנו נתקלים ברשע בעולם, אבל אם נבדוק את הדברים נגלה שגם אנשים שאנחנו מחשיבים כרשעים, הכוונות שלהם בדרך כלל היו לעשות טוב, על פי עולם הערכים שלהם ועל פי אמונות היסוד שהיו להם. הם האמינו בדרכם המעוותת שהם עושים טוב, ולכן גם רשע אינו הוכחה לכך שיצר אדם רע מנעוריו.

השנייה – שכל יצור בעולם, כל דבר שהוא עושה, זה לטובתו. כלומר שהמערכת שלנו לעולם לא תעשה משהו לרעתנו, ושגם אם דפוס מסויים או מחשבה מסויימת או התנהגות מסויימת נראית לנו כמשהו רע, האמת היא שהמערכת שלנו חושבת שזה משהו שטוב לה. ולכן אם נחפש את הטוב שבה, נגלה את מה שמפעיל אותה, וכך נבין את עצמנו טוב ומדוייק יותר.

והדוגמא הכי טובה לזה היא שנאה עצמית. כביכול, היא משהו רע למערכת שלנו, אבל אם נחקור ביחד שנאה עצמית, נגלה כי זו היא התנהלות פנימית בה אדם חושב שאם הוא ישנא את עצמו, הוא ישתפר ויהיה טוב יותר ממה שהוא עכשיו. כלומר, שהמערכת שלו חושבת ששנאה עצמית היא בעצם לטובתו, כך שגם שנאה עצמית היא בעצם אהבה עצמית.

הכרה פעילה אוהבת, היא דרך שקודם מפרידה אותנו מהסיפורים שלנו, מהמחשבות שלנו, מהרגשות שלנו, ונותנת לנו נקודת מבט חיצונית על עצמנו. כזו שיכולה לעזור לנו לראות את הפעולות הרגשיות והמחשבתיות שלנו באור שונה. היא מסתכלת עלינו בדרך שמחפשת לראות את היופי החוכמה והאהבה שיש בכל פעולה שלנו, ומחברת אותנו עוד ועוד אל ליבנו הטוב, ואל הרוח האלוהית ששוכנת בנו.

כנות – הכרה פעילה אוהבת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *