טראומת אושר

אושר זה לא פריביגליה, אושר זו זכות בסיסית

טיולים משפחתיים, מעלים בי המון ביקורת:
ביקורת על ילד אחד שהוא לא הולך מספיק זקוף,
ביקורת על ילד שני שהוא אוכל לא מספיק בריא ורוצה להיות המון במסך,
ביקורת על ילד שלישי שהוא לא יודע לדחות סיפוקים,
ביקורת על דריה שהיא יותר מדי חרדתית,
ביקורת על מקומות,
ביקורת על מסעדות,
וכמובן המון המון המון ביקורת על עצמי, שהרשימה כל כך ארוכה שאני אפילו לא אתחיל למנות.
וכל פעם שרק מתחילה לעלות לי ביקורת, אני מזכיר לעצמי שזוהי טראומת אושר במיטבה.
הביקורת בהרבה מהמקרים באה לעשות דבר אחד פשוט:
לקחת את כל הטוב הזה שיש לי. אני נופש עם משפחתי, והבקורת פשוט באה להרוס לי את זה קצת,
למה?
כי אנחנו מפחדים להיות מאושרים, לא רגילים להרשות לעצמנו אושר.
אז אם גם אתם, כשאתם נהנים, עולה לכם ביקורת, תנשמו עמוק
ותעשו את מה שאני עושה,
תגידו בקול, לכם ולכל הסובבים:
מותר לנו להיות מאושרים,
מותר לנו להיות מאושרים,
מותר לנו להיות מאושרים.
למה שלוש פעמים? כי אומרים שככה זה נכנס יותר טוב לתאים.
כנות – אושר זה לא פריביגליה, אושר זו זכות בסיסית.

Related Posts

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *