כבר הרבה זמן אני רוצה לשבת ולאסוף באופן מסודר את כל שיטת ה"כנות", למסמך אחד ומפורט, וחג השבועות הרגיש כמו זמן מדויק לזה:
"כנות" היא גישה לתקשורת והתנהלות במערכות היחסים השונות שיש לנו בחיים: בזוגיות, בעסקים, בהורות, במיניות ובכסף, גישה שיש בה חזון להתנהלות כנה גם בחיים האישיים שלנו, וגם בחשיבה חברתית קולקטיבית.
הגישה רואה בכל מערכת יחסים אפשרות לריפוי של טראומות עבר, ומציאת מבנים רוחביים שמבקשים להתרחב ולחזור למקור החופשי שלהם.
עבודה בגישת הכנות מדברת על עבודה בארבעה מישורים:
המישור הראשון הוא המישור של תקשורת בתוך מערכות היחסים הקיימות בחיינו: בזוגיות, בהורות, בעסקים, עם כסף, במיניות. הכנות מנסה להתבונן בכל הסיטואציות השונות בראייה תלת מימדית, היכולת לראות בכל סיטואציה את מגוון הפנים שלה.
בפן הראשון, להצליח לראות ולהפריד את המציאות של הסיטואציה, כלומר את הסיפור, מסה״כ החלקים המפעילים אותנו כרגע.
בפן השני, למדוד את הסיטואציה על פי תחושות בגוף, זיכרון תאי המבוסס על טראומות עבר שלנו, זיהוי מעגלי הכאב שבאים לידי ביטוי בסיטואציה, בגוף ובמחשבה.
בפן השלישי, היכולת להבין את המבנה, את הנוסחא עליה יושב הסיפור. שיחזורים, צרכים רגשיים, נוסחאות ביטחון שונות. לנסות לחקור ולהבין מה הצורך במבנה כזה, ואיתור של דרכים נוספות לתת מענה לצורך הזה, על מנת לנסות לייצר מציאויות נוספות.
הפן הרביעי, היכולת למצוא את בקשת העומק שלנו בסיטואציה, ולתקשר אותה החוצה בכנות.
וכמובן האפשרות הפנימית לתקשר החוצה בחופשיות כל מה שארצה, מתוך ההתבוננות הזו.
המישור השני של עבודת הכנות היא צורת הסתכלות על החיים בה כל אדם, כל מבנה אישיותי, הוא מבנה יחודי שאין דומה לו בכל העולם, וקבלה של המבנה האישיותי שלנו, מה שנקרא בשפת הכנות ״צורת המחשבה״ שלנו:
הכנות סוברת שלמידה וקבלה של צורת המחשבה שלנו זו הדרך שלנו להכיר את עצמנו, את איך כל אחד מאיתנו עובד, וכיצד עבודה מתוך המקום שמכיר ומקבל את מי שאני היא המסלול הכי קל וקצר לרצונות שלנו. כמו כן הדרך שלי לייצר עבורי עוד מציאויות וחיים בדרך של שפע והיכולת להרחיב את החיים שלי היא קבלה ולמידה מצורת מחשבה של אחרים. כך אני לומד עוד דרכים לחוות את החיים, מה שמעשיר את חווית החיים שלי, ומתוך ההבנה הזו, בה אני מקבל ומעשיר את עצמי מצורת מחשבה של אחרים, כך אני גם יכול להרוויח מצורת המחשבה שלי, שרק הולכת וגדלה כל הזמן, עם שאיפה לחווית חיים שלמה מתוך פרספקטיבות רבות, שפע של פרספקטיבות עד לחווית אחת של הנוכחות המלאה הקיימת, בה אין כל סיפור.
המישור השלישי של הכנות היא עבודה על הציר של ההתרחבות והצמצום:
התמודדות עם מעבר בין התודעה הקודמת, תודעת עבד, תודעה שבה יש דרך להיות עבד מצטיין, שיש בה נכון ולא נכון, שיש דרך אחת להיות, זיהוי הפער בין איך שאני מאמין שאני צריך להיות, לבין היצור החופשי שאני.
זיהוי המנגונים לצמצום הפער: הימנעות, מאמץ, שקר, והיפוך. הבנה שיש לי אפשרות להיות מי שאני, למידה של איך לעבור לתודעה בה מי שאני זה מספיק, והיכולת לחיות במלואי באושר בעונג ובחירות שלי. בלתת מקום לתשוקות שלי. העבודה מחולקת לעבודה תודעתית של הבנת הכבלים המחשבתיים והיציאה לחירות, וגם עבודה עם הטראומות בגוף, עם הידבקויות של אנרגיית החיים עם כאב, כעס, פחדים ואלימות, והיכולת על ידי עבודת גוף להצליח להניע שוב מחדש את אנרגיית החיים בתוך הגוף, ולחוות חרות, עונג וכנות. בנוסף לימוד הדור הצעיר, ילדינו, כיצד מגיל צעיר להיות אנשים שמאפשרים לעצמם חירות לחוות אושר ועונג.
המישור הרביעי, להיות שליחים:
הכנות מדברת על כך שכל אחד הוא שליח שהגיע עם מתנה לעולם, ושהמתנה שלו היא להיות מי שהוא. להביא ללמד להראות את צורת המחשבה שלנו לעולם. ללמד את עצמנו, להראות את עצמנו המלאים, את מה שעובר דרכנו, השיתוף והיכולת של כל אדם להראות את עצמו, היא מה שייצור שחרור תודעתי. היכולת לראות את הדמיון הפנימי שיש אצל כולנו, את האהבה והפגיעות שיש בנו, היא מה שתיתן את תחושת הבטחון אותה אנחנו כל כך מחפשים. ברגע שכולם יראו את עצמם כל הזמן, לא נחווה יותר פחד מפגיעה, הכל יהיה גלוי, ונחווה ביטחון קולקטיבי.
הכנות מנסה לייצר דיאלוג פנימי וקולקטיבי של הסכמה להראות את כל מי שאנחנו, ומשם להתרחב אל עידן בו אין אלימות ופחד מן האחר, אין ארונות וסודות, להכל יש מקום, ואין צורך עוד להתחבא ולהסתיר. לחיים פנימיים וחברתיים של אהבה וקרבה, ליכולת של כולנו להרגיש את האחד שאנחנו.