כנות – כל אחד הוא שליח שהגיע עם מתנה לעולם

כבר הרבה זמן אני רוצה לשבת ולאסוף באופן מסודר את כל שיטת ה"כנות", למסמך אחד ומפורט, וחג השבועות הרגיש כמו זמן מדויק לזה: "כנות" היא גישה לתקשורת והתנהלות במערכות היחסים השונות שיש לנו בחיים: בזוגיות, בעסקים, בהורות, במיניות ובכסף, גישה שיש בה חזון להתנהלות כנה גם בחיים האישיים שלנו, וגם בחשיבה...

המשך לקרוא

כנות – זה בסדר להיות לא בסדר

במפגשים אישיים שלי, עם אנשים בסדנאות, עם אנשים שקרובים אליי, וגם עם עצמי, לפעמים אני מרגיש שאנחנו ממש עושים בכוונה דברים, שאנחנו יודעים שהם לא בסדר. זה יכול להיות עסקים שאני פוגש, שכאילו בכוונה עושים דברים שהם יודעים שהם לא בסדר בעסק שלהם, או שלפעמים אני מרגיש שדריה או הילדים עושים לי...

המשך לקרוא

כנות – מ’לא מספיק’ לתנועה קשובה

"אני לא מלטף את דריה מספיק בלילה" "אני לא קשוב לדריה מספיק בערב" "אני לא מדבר מספיק עם עלמה" "אני לא מבלה מספיק עם אורי" "אני לא מתייחס מספיק לאיימי" "אני לא משאיר לי מספיק זמן לכתיבה" "אני לא מדייק מספיק" "אני לא מנהל מספיק טוב את העסק שלי" "לא צילמתי מספיק סרטונים חדשים" כל אלו משפטים שתוקפים אותי...

המשך לקרוא

כנות – מותר להיראות

בתקופה האחרונה אני שם לב למשפטים ששגורים בפה של כולנו ושלא תמיד אני חושב על ההשלכות שלהן, והיום שמתי לב שכשאחד הילדים שלי סיפר לי שמישהו מהחברים שלו התנהג אליו לא יפה, אמרתי לו שזה בגלל שהוא מקנא בו, כי הוא הכי יפה והכי וחכם ולכן מקנאים בו. שזה משפט שגם...

המשך לקרוא

כנות – כי היא תמיד מרפאה

למסיבת הרווקים שלי שהתרחשה אי שם בשנת 2003 הזמינו לי חשפנית, אני לא ידעתי על זה ואחרי שכולם כבר הגיעו התמקמו שתו ועישנו, נכנסה לדירה בה התרחשה המסיבה בחורה יפיפייה עם עיניים כחולות ושיער שחור ארוך ושאלה: "מי פה עומד להתחתן?". כמובן שלפני שהספקתי לענות כל החברים הצביעו עליי דחפו אותי...

המשך לקרוא

כנות – לראות אותם, לראות אותנו, לראות את כל השושלת שלנו

סבתא שלי חגגה בשבועות יומולדת 91, ומעבר לזה שזה מרגש, אין ספק שאישה המדהימה הזו, החזקה הזו, גדלה וחונכה על ערכים שונים מהערכים שאנחנו מאמינים בהם כיום: סבתא שלי במשך שנים האמינה כי בני אדם מעדות המזרח ובני אדם מעדות אשכנז, הם לא באמת בדיוק אותו דבר. הם לא באמת...

המשך לקרוא

כנות – מחשבות של חופש מערך ואושר כך סתם, בואו גם

אתמול היה לי מצב רוח מחורבן, הרגשתי שאין לי שום דבר לתת לעולם הזה, שכל הגישה של הכנות היא קשקוש אחד גדול, ולא הצלחתי להבין למה שמישהו ירצה להקשיב למשהו מהדברים שאני מדבר עליהם. ניסיתי לצלם סרטון ולהעלות אותו, אבל העליתי וישר מחקתי: "מי זה האדיוט הזה, שמצליח להגיד כל כך...

המשך לקרוא

כנות – האושר כבר כאן

טראומת אושר. כולנו רוצים להיות מאושרים. זה אולי אחד הדברים שכולם מסכימים עליהם. אבל למה בעצם אנחנו לא מאושרים? האם זה בגלל שאין לנו מספיק כסף? האם זה בגלל שאנחנו לא חיים בבית שחלמנו עליו? האם זה בגלל שההישגים שלנו לא מספקים אותנו? האם זה רק עד שנמצא את האחד? שנגשים את עצמנו? כשהילדים שלנו יהיו מסודרים?...

המשך לקרוא

כנות – אני אוהב אותם ואותנו

מאז שאיימי התחילה גן וביקשה ימי הולדת היא רצתה תמיד להזמין רק את החברות הכי טובות שלה למסיבה, וכך יצא שעד השנה שהיא חוגגת יום הולדת שש, לא הזמנו יותר משש בנות הביתה, ובכנות זה היה לנו נוח ומתאים. אבל השנה איימי ביקשה להזמין את כל הגן ולהביא גם קוסם ואנחנו,...

המשך לקרוא

הכנות מובילה אותי חזרה לעצמי, לשלום עם הילד שבי

זה היה אולי אחד הסודות הכי שמורים שלי בילדות: לאחותי הקטנה היה בית בובות, עם ברבי וקן וכמה ילדים ברביים קטנים, וכל פעם שהייתי נשאר לבד בבית, נגיד אם הייתי חולה, הייתי עושה 2 דברים שידעתי שאסור לי לעשות: האחד, להעלות את הכלבה שלנו ברני על המיטה של ההורים שלי, ולצפות...

המשך לקרוא