דימוי עצמי נמוך – אחד המנגנונים הראשיים בתודעת עבד

דימוי עצמי נמוך – אחד המנגנונים הראשיים בתודעת עבד

מה זה בכלל דימוי עצמי נמוך?

דימוי עצמי נמוך זו תפיסה השוואתית, שתופסת את העצמי שלי כפחות, ביחס לחברה.

שיח פנימי, מחשבות, שממקמות אותי חברתית כפחות, בתחומים שונים:

דימוי גוף נמוך

דימוי סביב המעמד שלי

דימוי סביב הסטאטוס שלי בחיים

דימוי סביב מצב כלכלי

דימוי סביב תארים לימודיים

דימוי סביב תכונות, יכולות שלי.

דימוי עצמי נמוך הוא אחד המנגונים הכי שכיחים בחברה שלנו,

הרבה מאוד אנשים שאני פוגש בסדנאות, או בפגישות אישיות, מספרים לי על תחושה של דימוי עצמי נמוך, סביב נושאים שונים, ואני רוצה להציג בפניכם נקודת מבט אחרת על דימוי עצמי נמוך, ומשם גם דרך עבודה.

אני תופס דימוי עצמי נמוך כמנגון אוהב, שבא להגן עלינו ולשמור עלינו.

כיצד?

אצל הרבה מאיתנו, התודעה השולטת במערכת היא "תודעת עבד".

תודעת עבד היא תודעה שתפקידה לאלף את הגוף והתודעה, על מנת להתאים אותם לצרכי המערכת. על מנת לייצר אנשים לטובת התנועה המערכתית.

אנשים שיכולים לעבוד שעות מרובות.

אנשים שיכולים להשתיק את הצרכים שלהם.

אנשים שיכולים לוותר על החופש שלהם.

אנשים שיכולים לפעול בניגוד לקול של הלב שלהם.

אחת הדרכים שהחברה בה אנו חיים בחרה, כדי להשריש את תודעת העבד, היא האדרת דמויות, שכביכול מייצגות את "האדם המושלם":

בסרטים, סדרות, פרסומות, תוכניות ילדים, תוכניות ריאליטי, ספרים.

דרכים נוספות הם אותם ערכים שנלמדים בבתי הספר, בגנים ובמערכות השונות כגון:

חריצות, התמדה, יכולת שליטה רגשית, התגברות על חשקים ותשוקות, הצבת מטרות, מדדי ציונים (לימודים, פסיכומטרי, תארים),

ועד לדירוגי שכר, יח"צנות של תפקידים נחשקים, האדרת מותגים, ויצירת מדרגים: עובד מצטיין, תעודות הוקרה, יקירי החברה.

וכמובן – הצד המשלים של זה – ענישה ואכזבה ממי שאינו מצליח להפנים ולהתאים לתודעת העבד:

במערכות החינוך, במקומות עבודה, ביחסי מתן שירות, וגם בתוך מערכות יחסים.

תודעת עבד מכתיבה לנו את המקום הנכון עבורנו להיות בו, ואת התכונות והיכולות שאנו צריכים שיהיו לנו, על מנת להגיע לשם.

והאדם, שמטבעו מחפש אישור חברתי, מנסה בכול כוחו להגיע אל המקום המיועד אותו מכתיבה החברה,

אך מה קורה במקומות בהם יש פער?

בין איך שאני, לבין איך שאני צריך להיות, על פי אותם מדדים?

אחד המנגונים שפיתחנו, על מנת לנרמל את הפער, הוא דימוי עצמי נמוך.

דימוי עצמי נמוך הוא בעצם מערכת פנימית שיצרנו, במקומות בהם לא הצלחנו להתאים את עצמנו לתודעת העבד.

מקומות בהם, מסיבות שונות, נשארנו באותנטיות שלנו, נשארנו חופשיים.

מקומות בהם תודעת העבד לא הצליחה לאלף אותנו.

ומהפחד להרגיש את הרצון העמוק שלנו בחופש, ומהפחד להרגיש את הגודל שלנו, ומהפחד להרגיש את האני האותנטי, שבאותם מקומות שונה מתודעת העבד, אנו מייצרים מנגנון של דימוי עצמי נמוך, שבעצם מתייחס אלינו כאל פחות טובים.

פחות שווים ביחס לתודעת העבד. אך במקביל, גם שומר אותנו כחלק ממנה, כחלק מהחברה.

כלומר, במקום להגיד: "אני לא במשחק, יש לי משחק אחר",

אני אומר: "אני במשחק – אבל לא טוב בו".

וכך בעצם, לא פעם, המקומות בהם אנו מרגישים דימוי עצמי נמוך, אלו המקומות האותנטיים שלנו, המקומות החופשיים שלנו, המקומות בהם אנחנו בגודל האמיתי שלנו, שבהם אנחנו בעצם מנסים להשתיק את הקול שיודע את הגודל שלנו. את הקול שיודע מי אנחנו באמת. את הקול שמכיר בחופש שלנו. בזכויות שלנו מעצם היותנו. את הקול שמכיר בזה שאנחנו שלמים.

זאת, על ידי יצירת דימוי עצמי נמוך.

אני לדוגמא, בגלל שאני דילסקט, והיה לי קושי רב בשנים הראשונות שלי בבית הספר היסודי, לא הצלחתי להתאים את עצמי לתודעת עבד, במשך שנים היה לי דימוי עצמי נמוך על הדרך שלי להפנים תוכן. על דרכי הלמידה שלי. על יכולת ההבעה שלי בכתב.

 לקח לי המון זמן להבין שהדימוי העצמי הנמוך שלי נובע מהפער.

ואלו בדיוק המקומות שבגלל הדיסלקציה, לא הצלחתי להתאים את עצמי לתודעת עבד,

ובזכות זה, שמרתי על יכולות הלמידה האותנטיות שלי.

ועל הדרך המקורית שלי לייצר תוכן.

ואפילו לייצר שיטה.

אחת העבודות עם דימוי עצמי נמוך בעיניי, היא קודם כל לזהות את המקומות בהם אנחנו משתמשים במנגנון הזה, ולחקור אותם בצורה אוהבת:

מה אני מאמין שאני צריך להיות פה, שאני לא?

למה אני משתמש פה במגנון הזה?

מה אני מנסה לנרמל, בשביל להיות חלק?

מה אני כן במקום הזה? חופשי, קשוב ללב שלי, בגודל שלי, עצמי?

ולבדוק מדוע אני מרגיש שאיך שאני במקום הזה, זה לא בסדר.

האם אלו התניות מהבית? האם אלו פחדים חברתיים? מה הן סך כל האמונות שמנהלות אותי במקום הזה?

מה יקרה אם אני לא אשתמש בדימוי עצמי נמוך כרגע? ואסכים לי להיות בגודל שלי? באותנטיות שלי?

לא פעם המקומות בהם לא הצלחנו להתאים את עצמנו לתודעת העבד הרווחת, המקומות בהם הלקנו את עצמנו שנים על שלא הצלחנו להיות כמו שצריך, אלו המקומות הנכונים שלנו.

אלו המקומות של הגודל, העוצמה והכוח שלנו.

והדימוי העצמי הנמוך יכול לעזור לנו לגלות אותם, ולהאיר אותם באור הנכון שלהם.

כנות – דימוי עצמי נמוך, האור שלא כבה