כנות – המציאות היא המפה העמוקה ביותר של הצרכים שלנו.

בינואר הייתה לי את סדנת השיווק הכן הכי גדולה שלי, וגם זו שהרווחתי ממנה הכי הרבה כסף. אני הייתי באורות, נהניתי, וחגגתי את המתנה שלי, אבל בצורה לא מובנת, לאורך כל היומיים האלו סבלתי מכאבי בטן חזקים מאד, כך שאפילו בסופם של אותם יומיים חשבתי לנסוע לחדר מיון.
הסדנא אחריה הייתה קצת פחות מלאה, והבאה אחריה עוד קצת פחות מלאה, ובהרשמות לסדנת אפריל שהייתה השבוע הייתה הרשמה ממש נמוכה.
והיו לזה המון הסברים:
כמו לדוגמא שבחודשיים האחרונים הוספתי שתי סדנאות חדשות, שאחת מהן עוסקת בכסף. ולפני שהיא קמה, הרבה אנשים היו מגיעים לסדנא של השיווק הכן בגלל שגם שם אני נוגע בכסף. והיו עוד כמה הסברים טובים ומנומקים,
אבל אני הרגשתי שזה שלי. שזה רגשי.
והשבוע בסדנא באמת הייתה קבוצה יחסית אינטימית של אנשים, מאוד מאוד מיוחדים,
והבנתי פתאום מה קרה:
הייתי צריך לחזור הביתה.
לתכנים שלי.
ללהרגיש כל אדם שיושב בחדר.
לקצב של קבוצה אינטימית.
קבוצה שבה כל אחד יכול לבוא לידי ביטוי. לשאול. להפנים. להקשות.
קבוצה שבה אני מצליח לראות את כולם. ולראות את הטרנספורמציה שהכנות עושה.
בסדנא הזו נזכרתי בי.
בדרך שלי.
וזה שוב הראה לי כמה חכמה המציאות.
כמה הדרך לפעמים יודעת יותר טוב ממני מה אני באמת צריך.
כנות – המציאות היא המפה העמוקה ביותר של הצרכים שלנו.