כנות – זה בסדר לרצות את עצמנו

וכל פעם אני שואל אותו: "למה?".
וכל פעם הוא מסביר: "לא היה לי זמן, בשבוע הבא אעשה הכל".

ובפגישה האחרונה שלנו, כששוב סיכמתי לו את כל ההמלצות שלי לעשייה בשבוע הבא, ושוב הוא הנהן, ושוב שנינו ידענו שהוא לא הולך לעשות עם זה כלום, שאלתי:
"תגיד? למה בעצם אתה לא עושה את הדברים האלו? הרי אתה זה שרוצה יותר לקוחות, אתה זה שרוצה להרוויח יותר, אתה זה שרוצה להיות בעל עסק ולא לחזור להיות שכיר, לא?".
הוא עצר רגע: "לא יודע. זה לא רק איתך ככה. לא רק בעסק. אני גם רוצה להפסיק לאכול בשר ולא מצליח, אני רוצה לעשות ספורט ולא מצליח, אני רוצה לעשות כל בוקר מדיטציה ולא מצליח. ואתה יודע, מאז שעזבתי את העבודה, נשבעתי לעצמי שאף אחד לא יגיד לי יותר מה לעשות. שאני אעשה רק מה שאני רוצה".
"זה מזכיר לי את מה שסיפרת לי", השבתי. "זוכר? שבילדות עשית כל הזמן דברים בשביל לרצות את כולם, ורק ביצעת כל הזמן משימות, זוכר? אני חושב שכל כך נשבעת לעצמך לא לעשות יותר שום דבר שאומרים לך, שאתה אפילו לא מוכן לעשות דברים שאתה אומר לך. לעצמך".
ואז שנינו שתקנו.
"אני אשכרה לא עושה דברים שאני רוצה לעשות, כי זה כאילו מישהו אומר לי מה לעשות! ואפילו לא משנה לי שהמישהו הזה – הוא אני!".
אמר בסוף, ועם ההבנה הזו, הוא יצא הביתה.
מיותר לציין, שבאותו שבוע, הוא עשה את כל המשימות: "אני לא עושה יותר דברים שאומרים לי", אמר, "אבל אני בהחלט עושה דברים שאני אומר לי".

כנות – זה בסדר לרצות את עצמנו