לפני שלוש שנים התעוררתי באמצע הלילה שטוף זיעה קרה. תנסו לא לצחוק עליי, אבל חלמתי שאני חתולה בעלת שש פטמות, ששוכבת על הגב, באמצע שדה גדול, וסביבה אלפי גורים. גורים צורחים, גורים בוכים, גורים שמבקשים שאני, שהיא החתולה, תניק אותם. והבכי של כל הגורים והחוסר אונים שלי, כחתולה עם שש פטמות, העיר אותי בפחד ואימה.
באותם רגעים לא הבנתי את חלום, חשבתי שזה קשור לזה שיש לי שלושה ילדים שאני לא תמיד מצליח לחלק בחכמה את תשומת הלב ביניהם, אבל בחודשים האחרונים אני חושב שאני כבר מבין אותו:
בכל יום אני מקבל הרבה מאוד הודעות, אם בטלפון, אם בוואטספ, אם בפייסבוק. הודעות מאנשים שרק רוצים לשאול אותי שאלה. או רק להיפגש. או רק לשתף אותי במה שהם עוברים, אחרי צפייה בסרטונים או קריאה של הטקסטים שאני מפרסם. שרק רוצים לשאול שאלות על התוכן, להבין יותר, להעמיק.
רק שבתקופה אחרונה אני גם נפגש עם עשרות אנשים בשבוע, בפגישות שבועיות, מנחה במשותף עם דריה סדנת זוגיות, יש לי קורס בשם "השיטה שלי", ואני גם מעביר סדנאות חודשיות מול עשרות אנשים בחודש.
ואני בעומס.
אפשר להגיד אפילו במצוקה.
כי אני רוצה לתת את הלב שלי לכולם, לדבר עם כולם, לחבק את כולם, לאהוב את כולם, להכיר את כולם, לשמוע את כולם,
אבל מספר השעות שיש ביום, והעובדה שאני איש משפחה, ושיש לי חברים קרובים, מביאים אותי למצב שאני פשוט לא מספיק.
לא מספיק לענות לכולם. לא מספיק לקרוא את ההודעות של כולם. לא מספיק לראות את כולם.
ובחודש האחרון עשיתי כמה דברים כדי לשנות את זה: התחברתי לשירות שלוקח לי הודעות טלפוניות, כדי שאף אחד לא ילך לאיבוד, וצירפתי לצוות של כנות את נעה, שמובילה את כל הסדנאות שלנו, ואת מיטל שמנהלת אותנו עסקית, ואת אחיהוד שהוא העוזר האישי שלי, ואפילו דריה מדי פעם עוזרת לי, ועדיין, אני, רועי, לא מצליח לגעת בכולם. לחבק את כולם. להגיע לכולם.
ואז אני שומע שאנשים נפגעים ממני:
כי הם שלחו לי הודעה ועניתי בקצרה או בקרירות, כי הם התקשרו ולא אני זה שחזרתי אליהם,
ופתאום אני שומע המון פעמים שאולי יש פער? בין האיש הזה שכותב ומשתף ומופיע בסרטונים, שנראה כמו אדם רגיש עם לב גדול ורחב, אבל בפועל מגלים שהוא איש קר ולאקוני?
ותוסיפו לזה את העובדה שאני דיסלקט, ומפחד מהמילה הכתובה (הרי דריה עורכת לי את כל המילים), ואז אם אני עונה למישהו באופן לא ערוך אז בכלל אני יכול לצאת כמו איש ממש מוזר וקר.
ואני רוצה רגע להגיד, קודם כל, שאני מודה לכל אדם שפונה אליי, בכל דרך.
ושבשנים האחרונות אני משקיע את כל חיי בלימוד הכנות.
ובא לי לבקש: בבקשה אל תפגעו ממני. מבלי להכיר אתכם אני אוהב אתכם, וגם אני רוצה להיות קרוב ולהיפגש עם כולם. ובדיוק בשביל זה אני יוצר את כל המוצרים שאני יוצר.
נכון לעכשיו אני לא מדבר יותר בטלפון, ועל מנת לקבוע איתי פגישה צריך לעבור דרך אחיהוד, שהוא אחד האנשים הכי מדהימים שיש בעולם.
אני פה בשבילכם, מנסה לתת עד כמה שאני יכול, אבל חייב לשמור גם על עצמי וגם על הגוף שלי.
מקווה שאני מובן, אהבה לכולם, ואני מקווה לפגוש את כולם, ללמוד וללמד ביחד את הדרך לכנות הפנימית שלנו.
רועי.