כנות – לסמוך על עצמנו

וכמבוגרים, בכל מיני פעולות שלנו, אנחנו מרגישים דואליות, לא יודעים להחליט.
או שאנחנו בוחרים לעשות משהו, וכל הזמן יש לנו הלקאה עצמית פנימית לגבי הבחירה שלנו.
או שאנחנו לא עושים דברים מסויימים, אבל יש לנו כל הזמן כמיהה לעשות אותם, ואז פעם בכמה זמן אנחנו פשוט עושים אותם פתאום, בלי שום שליטה: החל מלאכול דברים מסויימים, ועד להתעצבן פתאום על מישהו אחרי ששנים לא העזנו להגיד לו מה אנחנו מרגישים.
או שיש דברים שאנחנו כל הזמן דואליים לגביהם: אוסרים על עצמנו, מרשים לעצמנו, אוסרים על עצמנו וכך חוזר חלילה.

וכל הדיאלוג הזה, הוא בעצם שחזור של הילדות שלנו.
של הקשר שלנו עם ההורים שלנו.
למעשה בנינו בתוכנו דמות, שלא מרשה לנו. שאוסרת עלינו. שמגבילה אותנו.
דמות שיודעות בשבילנו מה טוב לנו.
דמות שלא סומכת על ההקשבה הפנימית שלנו.
וזו הסיבה שאנחנו כל כך דואליים לגבי כל מיני דברים בחיינו.

היכולת לשחרר את הקול הנוסף הזה, היכולת להגיד לקול הזה: "אני סומך עליי, אני סומך על התשוקה שלי, אני סומך על הגוף שלי, אני סומך על הנשמה שלי, אני סומך שהם מובילים אותי למקום הכי טוב בשבילי", זה בדיוק המקום שמחזיר אותנו להקשבה.
זה בדיוק המקום בו הדואליות נעלמת.
המקום בו אני יודע בכל רגע, מה הכי טוב בשבילי. מה הכי נכון לי. מה אני רוצה.
בדיוק כמו שאני יודע שאני לא רוצה להכניס את היד שלי לתוך האש,
ואני יודע לשתות מים כשאני ממש צמא,
ואני יודע שאני צריך להרגיש אהוב ובטוח בכל מקום שבו אני נמצא.
בדיוק כך.

כנות – לסמוך על עצמנו.