כנות – כל קו מורכב מנקודות

והאמת, שלא מצאתי רגע אחד כזה.
מצאתי הרבה כאלו.
הרבה רגעים בהם, בתוך השגרה האפורה, מתחת לאורות הניאון בעבודה, בתוך המירוץ אחר ההישגים, במקביל לפחד שיתפסו אותי כלא מספיק,
הבליחה ממני כנות ראשונית.
יצא ממני ניצוץ כזה שאמר – אני כאן ואני טוב לך. ואני רוצה שתתייחס אליי.
הרבה רגעים בהם הסכמתי לתת לדבר הזה מקום בחיי, אפילו אם רק לרגע.
הרבה רגעים, שבסופו של יום הביאו אותי לנהל חיים שלמים בכנות.

כך למשל, נזכרתי בפגישה הראשונה שלי עם דריה, בה החלטתי לספר לה בכנות על כל מי ומה שאני. אני זוכר שממש ישבתי שם ו"שפכתי" מידע, על כל מי ומה שהייתי לפני שהכרנו, ובכך יצרתי לי מערכת יחסים ראשונה שבה מותר לדבר על הכל. מותר להביא את מי שאני, כמו שאני.
או למשל ביום הולדת שלושים. חגגנו באיזו מסעדה בכיכר אתרים בדיזנגוף, ואני זוכר שממש כינסתי מולי את כל המשפחה והחברים שלי, הם ישבו ואני עמדתי מולם חגיגי ורשמי, עם כוס יין, והכרזתי בקול, שמהיום אני חי רק בשבילי. ולא בשבילם. אני זוכר שרק כשאמרתי את המילים האלו, הרגשתי שחרור גדול. עד אז, באמת נוהלתי על ידי אידיאלים ורעיונות, שלא היו שלי. וההכרזה הזו הייתה עבורי מצפן קדימה, למקומות בהם לא דייקתי.
ונזכרתי גם בפעמים הראשונות:
בערב ההוא, בו החלטתי להתחיל לחשוף את נבכי נפשי פה, בפייסבוק: זה היה אחרי שפגשתי באותו ערב גם ינשוף וגם תוכי מדבר, את שניהם ראיתי לראשונה בחיי בלייב. זה קרה מייד אחרי שיחה עם חבר יקר בנושא חשיפה, ואני זוכר שפשוט ידעתי שזה סימן עבורי להתחיל לחשוף ולתקשר את כל מה שקורה לי בפנים.
וההרצאה הראשונה שלי. היא התקיימה בכרכור, לא ישנתי שבועיים לפניה, ספרתי כל משתתף שנרשם כאילו חיי היו תלויים בכך, ובמשך שבוע שלם אחרי, עוד ביקרתי את עצמי ואת איך שדיברתי.
והערב הראשון שעשיתי בבית. ערב שהיה מפוצץ באנשים, לא תכננתי שיגיעו כל כך הרבה, והתרגשתי מאד כשהם נכנסו. היה חם, ואני כל כך הזעתי במהלך ההרצאה, שכולם כל הזמן פתחו לי חלונות, הביאו לי מים קרים וכיוונו עליי מאווררים. בסוף הערב נראיתי כאילו רצתי בגשם כמה שעות טובות, וגם ממנו לקח לי זמן להתאושש.

כל הנקודות האלו, ואחרות, מהוות עבורי ציון דרך במסע ההתפתחות שלי לעבר הכנות.
הם מסמלים עבורי רגעי כנות ודיוק.
כי בכל אחד מהם הייתי צריך להסכים לכנות שבי לצאת. להיות אקטיבי ולתת לה מקום למרות קולות אחרים שעלו בי במקביל.

עם השנים, כל הנקודות האלו התחברו זו לזו, והיום אני כבר מסתכל אחורה ויכול לראות סוג של קו.
קו טבעי שמבקש להמשיך קדימה.

כנות – כל קו מורכב מנקודות
בתמונה דריה ואני בהודו, עוד נקודה בדרך