לעסק, יש הרבה תנודות בדרך.
יש רגעים שממש נראה שעלינו על המסלול הנכון, השיווק עובד, לקוחות פונים אלינו,
ויש רגעים שזה מרגיש כאילו פתאום יש עצירה, שדברים לא עובדים כמו שצריך.
וכשדברים לא עובדים כמו שתכננו (לא מספיק אנשים נרשמו לסדנא, השקנו מוצר חדש ולא קונים אותו, יש פתאום ירידה במספר הפגישות האישיות, פחות לידים בשבוע),
ישר עולות לנו המחשבות:
שאולי אנחנו לא בדרך הנכונה? שאולי עשינו טעות? שאולי העסק הזה בכלל לא נכון לנו, ועדיף שהיינו בכלל חוזרים להיות שכירים, או עוסקים במשהו אחר?
ובכל פעם שאני יושב מול לקוח שעובר קושי, ומעלה סימני חרטה לגבי העסק שלו, אני נזכר בעם ישראל:
אותו עם שחזה באלוהים מטיל 10 מכות על המצרים,
אותו עם שחזה באלוהים מוציא אותם מארץ מצריים,
אותו עם שחזה באלוהים חוצה את ים סוף לשתיים,
אותו עם שקיבל מים מן הסלע,
ועדיין – בכל פעם שקשה לו, לעם ישראל – כל האמונה שלו בדרך, האמונה שלו באלוהים, נעלמת כאחד.
וילינו [וַיִּלּוֹנוּ] כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן בַּמִּדְבָּר, וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל 'מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד ה' בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל סִיר הַבָּשָׂר בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לָשֹׂבַע, כִּי הוֹצֵאֶתֶם אֹתָנוּ אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה לְהָמִית אֶת כָּל הַקָּהָל הַזֶּה בָּרָעָב!'
וזה טבעי.
זה טבעי לאבד ביטחון בדרך.
זה טבעי שכשמשהו לא הולך כמו שרצינו, יעלו בנו הרהורי חרטה, ונרגיש שזו, אולי, לא הדרך הנכונה.
והדבר שלי מאוד עוזר ברגעים כאלו, זה להסתכל אחורה:
על כל הדרך שעברנו, על כל ההצלחות שהיו לנו עד כה, עד כמה התקדמנו, עד כמה השגנו.
בדיוק כמו שאלוהים מזכיר לעם ישראל את כל מה שהוא עשה בשבילם עד כה.
להבין שזה רק עוד קושי בדרך.
ושאם נהיה בהתמדה לעבר הרצון שלנו, שום דבר לא יוכל לעמוד בפניו.
כנות – הכל זה נקודות בדרך.