כנות – אני אוהב אותכם.

הבוקר התעוררתי בן 40.
ולפני חמש וחצי שנים, אחרי שעזבתי את העבודה בווינט וחיפשתי את עצמי, הלכתי ליועצת בשם אילנה לייבל.
אני זוכר את עצמי יושב אצלה בפגישות, שפוף, לא יודע לאן מועדות פניי, והיא, בחוכמתה הרבה, מנסה להזקיף אותי. להראות לי את היופי שבי. את החוכמה שלי. את החוזקות שלי. אבל באותם ימים לא יכולתי לראות את זה.
ובמפגש האחרון שלנו איכשהו יצא שהיא קראה לי בכף היד, הסתכלה היטב ואמרה: ״אני רואה אותך בגיל 40, עם ספר שאתה כתבת, עומד על במות, מרצה ומלמד הרבה אנשים בכל רחבי הארץ״.
יצאתי ממנה וצחקתי בקול, חושב לעצמי: ״כמה שטויות יש בקריאת כף יד, איך בתוך חמש וחצי שנים יהיה לי ספר, על מה? והרצאות ובמות? שאני בכלל סובל מפחד במה? איזה שטות, החיים לא כל כך קיצוניים, אדם מובטל שעסק בפיתוח תוכן באינטרנט, לא יכול תוך חמש וחצי שנים לעשות כזו מהפכה״.
והנה הבוקר, התעוררתי, ואני בן 40. לפני חצי שנה יצא לאור הספר שלי. אני מרצה בכל הארץ. מלמד את משנתי ועומד על במות.
וזה מדהים: כי החיים לא צפויים, אף אחד לא יודע מה מחכה לו מחר, והכל באמת אפשרי.
אני לא יודע מה צופן לי העתיד הלאה, אבל דבר אחד למדתי: לא משנה איפה אנחנו נמצאים עכשיו, בכל רגע הכל פתוח לפנינו, ועם הקשבה ללב שלנו, לאלוהים שחי בתוכנו, הכל יכול לקרות.
הערב בחוות גן עדן, בכפר הס, בשמונה וחצי בערב, אני רוצה לחגוג את החיים, לחגוג את ההקשבה ללב, לחגוג את מערכת היחסים בין הפנים לחוץ.
אם אתם קוראים את הפוסט הזה ויש לכם קריאה לבוא, בואו לחגוג איתי, עם מוזיקה ושחרור והזכות להיות מי שאנחנו.
כנות – אני אוהב אתכם.