כנות – מותר להגיד לא
לפני כמה ימים הגיעו לבקר אותנו זוג חברים, עם הילדה שלהם בת השלוש, שירלי. ואיך שהם הגיעו, איימי שלי, בת ה-4, ושירלי, הבת שלהם, ישר התחברו: שיחקו ביחד, ציירו ביחד, אכלו ארטיק ביחד, נהיו חברות. רק שברגע מסויים, רגע שאף אחד לא יודע מתי בדיוק הוא קרה או למה הוא קרה, חתול שחור שאינו נראה […]
כנות – מלסמוך לקרבה
אנחנו כבר יותר משבוע בחופשה משפחתית בצפון, בכפר בלום. והשהייה המרוכזת של 24/7 עם שלושה ילדים, שלא מתביישים להגיד כל מה שהם מרגישים, כנראה נותנת גם לדריה ולי לגיטימציה לא להתבייש. וכך קרה שלפני כמה ימים, בזמן שהיינו ביחד חמישתנו, בבריכה של הקיבוץ, והילדים שחו להנאתם, קלטתי לי לפתע בזווית העין שדריה פנויה, כלומר בלי […]
כנות – צורות מחשבה שונות
לפני כ- 6 שנים, כמה שבועות אחרי שעברנו מרמת גן לפרדס חנה, כשאני עוד המשכתי לעבוד כל יום בווינט, ואחרי יום לא מוצלח בעבודה, דריה הגיעה לאסוף אותי מהרכבת של בנימינה,קבענו לאכול ארוחת ערב בבית קפה היחד שהכרנו במדרחוב של זכרון. היה לנו רק אוטו אחד, ודריה הגיעה עם עלמה ואורי. באותו ערב הרכבת איחרה […]
הרחבת האני
בחיים אנחנו נמצאים במערכות יחסים קרובות. עם ההורים שלנו, עם הילדים שלנו, עם בני הזוג שלנו, עם חברים. ואחד הדברים שאני שם לב אליהם, הוא התנהגות שאני מכנה אותה בשם "הרחבת האני". הרבה פעמים אנשים שאנחנו נמצאים אתם במערכות יחסים קרובות, הם ממש חלק ממי שאנחנו. בגלל שאנחנו אוהבים אותם כמו שאנחנו אוהבים את עצמנו, […]
לראות אותן, לראות אותי
ראשון בבוקר, השעה שמונה וחצי, אני עומדת כבר כמה דקות, לבושה ורעננה, במרכז הסלון, ומחכה שהבנות יירדו ונוכל לצאת: הקטנה (4) לגן, והגדולה (12) איתי למשרד, ליום תיוקים (האמצעי נופש אצל הסבתא). שמונה וחצי, ואני מרגישה ממש לארג'ית היום: חופש גדול ואני מפרגנת להן זמן להתארגן בכיף, בלי הלחץ הרגיל. * "נו מה קורה?", אני […]
כנות – לתקשר רגשות החוצה
את דריה הכרתי כשהיא עשתה בייביסיטר על האחיינים שלי. ומהרגע הראשון שראיתי אותה, התאהבתי בה: היופי הפנימי והחיצוני שלה, החיוך שלה, העיניים הטובות והרגישות, האהבה והאכפתיות שלה, החכמה האין סופית, הטוהר שלה, כל אלו שבו את ליבי, ואני זוכר שבסוף הפגישה הראשונה שלנו, ידעתי שהיא האישה של חיי. ואכן כך היה, בפגישה השלישית שלנו כבר […]
כנות – מבלאגן לקרבה
עלמה (12) ואורי (10), לא רצו השנה ללכת לקייטנות. הם רצו להישאר בבית, להיות בבריכה, להזמין חברים, לישון עד מאוחר, לראות סרטים וסדרות. וכך קרה. ובכל לילה, כשדריה ואני הולכים לישון, הגדולים נשארים עדיין בסלון, לפעמים עם חברים, לפעמים לבד, לפעמים רואים סרטים, לפעמים מכינים לעצמם כל מיני דברים במטבח, לפעמים משחקים מונופול, לפעמים מתאמנים […]
כנות במיניות – נוכחות מינית רגשית
במשך שנים האמנתי שמיניות זה רק כיף, ושאם למישהו מבני הזוג לא כיף במיטה, אז שוכבים פחות. וזה ברור, וזה נכון. ועם זאת אני רוצה לשתף אתכם במשהו שלי אישית, שינה את החיים. מיניות מורכבת מהמון דברים: ממגע, מאינטימיות, מגבולות גוף, ממחשבות, זיכרונות, אומנות, ריח, צלילים. מספיק שכילד, אבא או אמא היו מורידים לך בכוח […]
כנות – מכאב לקרבה
יום שלישי זה יום שאני עובד בו כל היום בתל אביב. אני יוצא מוקדם בבוקר, וחוזר הביתה בסביבות 2200, 2300 בלילה. ולרוב, כשאני חוזר, דריה כבר שוכבת לה עם ספר במיטה ואנחנו לא נרדמים ביחד. ויום שלישי שעבר, היה מהימים העמוסים האלו, עמוסים בעבודה, עמוסים במחשבות, ברגשות, בדאגות, בחרדות, ואיך שחזרתי הביתה, בטוח שדריה כבר […]
כנות – התפקיד היחיד שיש לנו, זה לאהוב את מה שיש לנו.
אחד הדברים שאורי (10) הכי רוצה, זה שנקנה בריכה הביתה. בריכה גדולה כזאת, אמיתית, שתשמש אותנו כל הקיץ. ובגלל שאני תמיד מרגיש שאני לא מספיק גברי, כזה שכילד, פחדו תמיד לתת לו מכשירי חשמל כדי שהוא לא יהרוס אותם, כזה שהוא הכי לא הנדי מן, כזה שלא יודע לקדוח חורים, לבנות בעץ, לפתוח סתימות, או […]