כנות – לראות אותם לראות אותנו
ביום שני בערב חזרתי הביתה מהמשרד מאוחר: עייף, רעב ובעיקר זקוק להרבה מאוד שקט. דריה קראה ספר בסלון, הילדים ישנו כבר במיטות, ואני נעמדתי לי במטבח להכין לי ארוחת ערב קטנה. מרוב שהייתי שקוע במחשבות שלי, לא שמתי לב שעלמה, בתי הבכורה, הגיעה לשבת לידי: "אבא", היא קראה לי פתאום, ואני קפצתי מבוהל, "שומע". האינסטינקט […]
כנות – לשחרר את הבלון של הסיפור
כזוג נשוי בחגים, דריה ואני בילינו הרבה זמן ביחד, והזמן המשותף הזה הביא איתו כל מיני עימותים קטנים, ואפילו כמה מריבות. ואני רוצה לשתף אתכם בכלי שעובד לנו מצויין במצבים כאלו, כלי שנקרא "לשחרר את הבלון". ובשביל להמחיש אותו, אני רוצה להביא דוגמה ממשית: אתמול בבוקר דריה ראתה שהנחתי את התיק שלי על המחשב הנייד […]
כנות – להיות בתוך הרגע
בכנות, לא התחשק לי לעשות חגיגת בת מצווש לעלמה שלי, כי אני פחות מתחבר לאירועים מהסוג הזה: כמויות האוכל, המוזיקה העדכנית, הרמקולים החזקים, האורות הצבעוניים, הלבוש המהודר. כל אלו הם פחות מנת חלקי. אבל לא רק שעלמה שלי רצתה אירוע בת מצווש, היא גם רצתה אירוע בדיוק כמו בספר. ובהתחלה היה לי ברור שאני הולך […]
כנות – אהבה
חוץ מכמה שנים בודדות, מאז שאני ילד, אני תמיד צם ביום כיפור. ודווקא השנה, בימים שלפני יום כיפור, מצאתי את עצמי בהתלבטות. במשך שנים יום כיפור היה עבורי יום של חשבון נפש, יום שבו קיבלתי החלטות לגבי השנה שתבוא: להיות יותר כזה וכזה, להיות פחות כזה וכזה, הלקאה עצמית על מה שהייתי, ותקווה גדולה להיות […]
כנות – לתקשר את הרגש
לפני כמה ימים הייתה אצל איימי שלי, בת ה- 4, חברה, שבאה ביחד עם אמא שלה. ואיימי שלי, שהולכת לגן כבר מגיל שנתיים ורבע, רגילה להיפרד מאיתנו, בכל בוקר מחדש. ולהישאר בגן לבד. גם בשעות אחה״צ, הרבה פעמים דריה הולכת ללימודים או לפגישות, ואיימי נפרדת ממנה. והחברה של איימי לעומת זאת, היא בת שלוש וחצי, […]
כנות – שנה טובה
כילד, בערב ראש השנה, הייתי עומד תמיד ליד סבא שלי יעקב ז״ל, בבית הכנסת "מגדל" שבבית וגן בירושלים, עומד כך עם עיניים עצומות שדמעות זולגות מהן. עומד מול ארון הקודש הפתוח, מביט בו, ומתחנן לאלוהים – "תעזור לי לא לשקר יותר בשנה הבאה". הפעם הראשונה ששיקרתי הייתה בכיתה ב'. אני לא זוכר מה היה השקר […]
כנות – מי לא לדעת לקרבה
בשבוע שעבר, ביום רביעי כשדריה הייתה בלימודי ימימה, אז אחרי שכולם הלכו לישון, שמתי לי מוזיקה במערכת, הכנתי לי תה צמחים (בכל זאת, תושב פרדס חנה), ורגע לפני שהתיישבתי על הכורסא בסלון, עם הספר שאני קורא עכשיו, שמעתי מישהו שיורד במדרגות, מהקומה עליונה לקומה התחתונה. לא חלפו מספר שניות ופרצופה המתוק של איימי (4), הפציע […]
כנות – מאסטרטגיה לקרבה
אבא שלי הוא איש שאוהב להצחיק, ואחד הדברים שזכורים לי מהילדות, זה היחס שלו כלפיי, בכל פעם שבכיתי: הוא היה מרביץ לרצפה שממנה קיבלתי מכה, צועק עליה במונולוג מצחיק שהיא לא הייתה בסדר, צוחק על זה שאני בוכה מכאלו שטויות, עושה הצגה וחיקויים על הסיפור שסיפרתי, שממנו נעלבתי או נפגעתי. ואני זוכר את התחושה הזו: […]
כנות – חדש עם ישן, ביחד, זה לצעוד בדרך
הילדים שלי אוהבים אתגרים. ולפני כשבועיים, כששוב עמדתי ונאמתי להם על כמה סוכר לא בריא לגוף שלהם, הם החליטו לעשות "אתגר סוכר". מה זה "אתגר סוכר?" זה אומר שכל המשפחה לא אוכלת סוכר במשך שבוע שלם: שמונה ימים, משלישי בבוקר עד רביעי בשבוע שאחרי כן. ובתמורה הם ביקשו, שמי שיעמוד באתגר יקבל מתנה. ואני הסכמתי. […]
כנות – קבלה של כל מצב
אחת הדאגות המרכזיות שלנו, כהורים, זה לדעת שהילד שלנו יוכל להסתדר בעולם כבוגר. האם הוא יצליח לפרנס את עצמו? האם הוא יוכל להגשים את הרצונות שלו? האם יהיו לו חברים סביבו? וכהורים, אנחנו מנסים לתת לו את הכלים הנכונים. להקנות לו את הידע הנכון, בעזרת לימודים, הכנת שיעורי בית, למידה לפני מבחנים. מנסים ללמד אותם […]