קול שונה עבודה משותפת
בתקופה האחרונה נפתחתי לעבודה משותפת, אחרי הרבה שנים שידעתי רק לבד. פתאום אני מוצא את ההנאה שבהנחייה משותפת, הובלה משותפת, ללמד יחד עם קולגות שאני מתחבר אליהם, כאלו שאני מרגיש שמחזיקים תדר דומה לשלי, קול דומה לקול שאני משמיע, שצורת העבודה שלהם דומה לשלי. ולפני כמה ימים בזמן שדיברתי עם חבר קרוב, שגם עושה סדנאות, […]
ללכת או להישאר
פוסט שדריה כתבה: תמיד כשהיינו חוזרים מחופשה משפחתית, אפילו סופ"ש קצר, אני מייד הייתי הולכת להרגיש את הבית בידיים: לפרוק מזוודות, להכין אוכל של בית, לסדר את המטבח, לסדר את הילדים, ואילו רועי – הוא היה פשוט הולך. נעלם. מתפוגג לאלתר. מניח את התיק שלו, ככה בכניסה לבית, ומייד יוצא לטיול ארוך כאורך הגלות: עם […]
כנות – עבר, הווה, עתיד
לפני כמה שבועות יצאנו לארוחה עם חברים שלנו ועם הילדים. ותוך כדי שאנחנו יושבים ואוכלים להנאתנו, אנחנו רואים ילד, בן 3 בערך, רץ מצד אחד של המסעדה לצד השני, כשהוא מתייפח מבכי, ואבא שלו רץ אחריו. ואז האבא תופס אותו, מרים אותו על הידיים, ומתחיל לצעוק עליו: "כמה פעמים אמרתי לך? כמה? אני לא מרשה […]
כנות בחופשה משפחתית
איפה עזרה לי הכנות בחופשה המשפחתית? -לדעת שקשה לי במעברים ולא לכעוס ולהאשים אחרים: שהם לא עוזרים עם המזוודות, שהם איטיים מדי, שדריה לא תכננה טוב את הזמנים. -לדעת שהביקורת שיש לי על הורים שמטיילים שנה עם הילדים, או על כל מיני משפחות וסוגי הורות שאני פוגש, זה דיאלוגים פנימיים שיש לי סביב הורות. ושאין […]
להרגיש עד הסוף
אתמול היה לי יום נרגן כזה. הייתי אחרי כמה ימי מחלה, ובבוקר ולמרות שיחסית חזרתי למציאות, הכל היה נראה לי שלילי: החדר שינה שלנו היה נראה לי מגעיל, דריה עיצבנה אותי בלב בכל משפט שלישי שהיא אמרה, כשיצאנו לטייל בשדות ליד הבית הם היו נראים לי קטנים עם המון כבישים וזיהום אוויר מסביב, בשנייה […]
רגשות קולות וחיבורים
אני שם לב להתנהגות מעניינת של התודעה שלנו: הדיאלוג הפנימי שלנו, הוויס אובר של החיים שלנו, הקול שמספר לנו כל הזמן את הסיפור של המציאות שלנו, מתחלק אצלי ואצל אנשים רבים נוספים שאני פוגש, לשני קולות עיקריים: הראשון, הקול שמספר לנו את הסיטואציה דרך משקפיים מאוד דרמטיים. כואבים. עצובים. יש יגידו מסכנים. הוא יכול לספר […]
השכיר העצמאי והמשמעת
השבוע ישבתי ברכבת ושמעתי שיחה של שתי נשים, אחת מהן הייתה מורה והשנייה גרפיקאית. ואחרי שהגרפיקאית סיפרה למורה כמה מעט היא מרוויחה במקום עבודה שלה, וכמה קשה היא עובדת, ואיך לא מעריכים אותה, ואיך לא רואים אותה, ושהבוס ממש נזף בה השבוע שהיא נעדרת הרבה מהעבודה, וממש לא עניין אותו שזה חורף עכשיו ושכל יום […]
כנות – למצוא את הרצון
מאז שאני זוכר את עצמי, כסף זה אחד הכאבים הכי גדולים שלי. וכל עוד הייתי רק אני, ידעתי לנהל את עצמי בדרך שהכי נכונה לי, אבל מאז שדריה ואני התחלנו לצאת ולגור ביחד, מהר מאוד זה הפך להיות אחד האישיויים הכי מרכזי שלנו. ובחלוקת התפקידים שלנו סביב הנושא, אני קיבלתי את תפקיד "הקמצן", והיא את […]
כנות – הגיע הזמן להודות לפני הילדים
בר טוב שלי ואב לשלושה, התקשר אליי לפני כמה ימים, זה היה בשעות הערב, והוא היה נשמע ממש מבוהל: "אתה לא מבין, דני (הבן הגדול שלו), זרק היום כיסא על ילד בבית ספר". הייתי בשוק. הבן שלו בן עשר, ילד טוב, תלמיד טוב, מסתדר עם כולם. "זה לא יכול להיות!" עניתי, והוא ענה: "אז זהו, […]
כנות – מאשמה לצורך
בשבוע שעבר עבדתי מהבוקר עד הלילה: סדנאות, קבוצות, פגישות אישיות. וכל השבוע היו לי ייסורי מצפון על שאני לא רואה מספיק את הילדים, שהם צריכים אותי ואני לא שם עבורם. ומה שעודד אותי, הייתה הידיעה, שבסוף השבוע אני אמלא את החסר, ואהיה שם בשבילם. אבל איך שהגיע הסופ"ש, איש יקר לדריה נכנס לבית חולים, והיינו […]