כנות – התפקיד היחיד שיש לנו, זה לאהוב את מה שיש לנו.
אחד הדברים שאורי (10) הכי רוצה, זה שנקנה בריכה הביתה. בריכה גדולה כזאת, אמיתית, שתשמש אותנו כל הקיץ. ובגלל שאני תמיד מרגיש שאני לא מספיק גברי, כזה שכילד, פחדו תמיד לתת לו מכשירי חשמל כדי שהוא לא יהרוס אותם, כזה שהוא הכי לא הנדי מן, כזה שלא יודע לקדוח חורים, לבנות בעץ, לפתוח סתימות, או […]
הכנות הכי עמוקה היא תמיד בקשה לאהבה
הכנות הכי עמוקה היא תמיד בקשה לאהבה. אהבה היא הרצון למקום, הרצון לחיות. כל פעולה, כל משפט, כל התנהגות, כל דפוס. אם בין עצמי, ואם עם האחר. כולם תפקידם, לבקש אהבה, לבקש מקום. כשאני מנסה להבין את כוונתי, אם לא לאהבה הגעתי, משמע אני עדיין לא כנה עם עצמי. אם אני מנסה להבין את הצד […]
כנות – מקום לכל הרגשות
מאוחרי הקלעים של להיות אני לפני שבועיים הודעתי שאני פותח קבוצה ללימודי כנות בתל אביב, ובתוך כמה שעות הקבוצה הייתה מלאה. הכנתי רשימה מסודרת באקסל (מה שלא אופייני לי) עם כל האנשים שכתבו לי במייל שהם רוצים לבוא, לכל מייל עניתי בצורה מסודרת (מה שלא אופייני לי): "תודה שנרשמת ואם מאיזושהי סיבה לא מתאפשר להגיע […]
כנות – האהבה נמצאת היכן שהחומה נופלת
אחרי יותר מארבע שנים בהן דריה ואני לא בילינו ביחד, רק שנינו, יותר מ 24 שעות ברצף, ואחרי שאיימי נפרדה מהמוצץ, החלטנו שהגיע הזמן בשבילנו לנסוע לחופשה זוגית של 4 ימים בברלין. ומאותו רגע שהחופשה נסגרה ושולמה, זה היה אולי הדבר היחיד שבשבילו חיינו: כל שיחה שהופסקה באמצע בגלל ילדים, עבודה, עייפות – הוחלט שתימשך […]
כנות – כי קולו של החוסר ערך, זו בקשה לאהבה
אחד הדברים שהתמודדתי איתם כילד, הוא שהייתי ילד מאוד עדין. והעדינות הזו שלי הייתה נתפסת אצל הרבה אנשים כנשיות. וכילד בשנות ה 80, קיבלתי על זה הרבה ביקורת: גם מאבא שלי, שמאוד רצה לחזק את הגבריות שלי, וגם מהחברה עצמה. והסממנים עליהם קיבלתי הכי הרבה ביקורת, היו: העובדה שתמיד ישבתי רגל על רגל (אני ממש […]
כנות – את מי את אוהבת יותר
כמו שכבר סיפרתי כאן בעבר, יש ימים בשבוע בהם אני עובדת במשרד עד מאוחר, ויש ימים אחרים בהם אני סוגרת את המשרד מוקדם, ולוקחת את הילדים מבית הספר ומהגן. ובאחד מהימים שאני לוקחת את הילדים, השעות שלהם לא חופפות, אז יוצא שאני מקפיצה את אורי (10) הביתה, חוזרת למשרד לשעתיים ושוב חוזרת הביתה ב- 4. […]
כנות – לחבק את הכאב שלי, לחבק את הכאב שלהם.
ימי ראשון ורביעי אלו הימים בהם אני מוציא את הילדים מהמסגרות שלהם, ומבלה איתם אחה"צ. וביום רביעי השבוע, הזמינו אותי לטקס בבית הנשיא, בנושא יום האחדות, וכך יצא שדריה היא זו שלקחה את הילדים מהמסגרות באותו יום, במקומי. וביום חמישי בצהריים, כשבדיוק סיימתי פגישה עם לקוחה, אני מקבל הודעה מדריה: "יוצא לקחת את הילדים?" "אבל […]
כנות – דרך עסקית שהולכת עם הדרך של בעל העסק
אחת השאלות שאני שומע הכי הרבה, כשאני מציג את הגישה של כנות בעסקים, היא – "איך זה יכול להיות שאתה מציע לקבל את הדפוסים שמפריעים לעסק להתקדם, במקום לנסות לראות מאיפה מגיע הדפוס, ואיך אפשר לשנות אותו? לטפל בו?" ובשביל להסביר את ההיגיון של זה, אני רוצה להביא דוגמא, והפעם דוגמא דווקא מהעסק של […]
כנות – להסכים להיות פאסיבי
הוא מעיד על עצמו שהוא לא נח לרגע מהיום בו נולד: לימודים, צבא, עבודה קבועה. ועכשיו פותח עסק עצמאי. ולמרות שהיה לו ברור איזה עסק הוא יפתח, הוא אדריכל, שעבד במשרד גדול, והיה כבר מתבקש שיפתח משרד משלו, מייד בתחילת הפגישה הוא סיפר שהוא בכל זאת "לא יודע כלום". שמהרגע שיצא לעצמאות והחליט לפתוח משרד […]
כנות – מלבד לקרבה
ביום רביעי האחרון, הילדים הגדולים שלי הלכו למדורות ל"ג בעומר כיתתיות, רועי, בגלל שזה ערב קבוע שבו אני לומדת, לקח את הקטנה למדורה של הגן, בלעדיי, ואני עבדתי עד 7, ומשם תכננתי לנסוע כרגיל לשיעור ימימה. ———– אבל בדרך לשיעור, כשכבר ממש עמדתי להיכנס לשביל הגישה לחנייה של המורה שלי, עלה בי פתאום קול כזה, […]