בסופו של יום כל המוצרים שיש בעולם, ממוצרי צריכה ועד שירותים, וטיפולים ואפילו פצצת אטום, לכולם מטרה אחת: לעשות טוב יותר למישהו.
כלומר, כול מוצר או שרות שיש, תפקידו לעשות טוב יותר לאדם אחר, לענות על חוסר אצל אחר, או במילים אחרות לעשות ריפוי לאדם אחר.
לא משנה במה אנחנו עוסקים או מה אנחנו עושים, אנחנו מרפאים.
אם זה מעצב שער, רופא בבית חולים, מנכ״ל קוקה קולה, מדען בכור האטומי באיראן, עורך דין, מנהל שיווק בחברה, כולם כולל כולם.
כולנו בסופו של יום עובדים בשביל לתת לאנשים מענה לצורך שלהם ובכך לעשות להם ריפוי.
רק שלכל אדם יש את הדרך שלו, את השפה שלו לרפא את האחר, והשפה הזאת היא הכישרון שלו, היא הדרך לתקשר את הריפוי שלו החוצה.
יש באמת אנשים שפחית קולה שהם שותים, זה הרגע הזה ביום שבו הם ממש במדיטציה, המשקה הזה, לרגע אחד משכיח את כל הטרדות שמסתובבת בראש שלהם בדרך כלל.
יש מישהו שלשחק משחקי מחשב זאת הדרך היחידה שלו להתמודד עם האלימות בתוכו, והמתכנת שתכנת, עיצב, וקידם את משחק המחשב, הוא בעצם – בדרך עקיפה – הבן אדם היחיד בעולם שמבין אותו ושנגע בו אי פעם, במקומות הכי עמוקים שלו.
יש לא מעט אנשים, שמנהל ההשקעות שלהם בבנק, הוא היחיד שרואה אותם מהמרים, לוקחים סיכונים, צוחקים מפחדים, חוששים, אולי אפילו בוכים, העומק שיש לאותו אדם עם מנהל השקעות שלו יכול היות הרבה יותר מהעומק שש לו עם האישה שלו.
כלומר כולנו מטפלים ,בכולנו, והשפה, המקצוע שלנו – אלו רק הכלים שלנו להגיע למקומות הבאמת עמוקים באחר.
לפעמים אפילו בלי להיות באמת מודעים עד כמה בזכות העבודה שלנו אנחנו מתקרבים או נוגעים באנשים אחרים, ולרוב מביאים להם ריפוי.
אז מחר בבוקר כשאתם קמים לעבודה שלכם, מתיישבים במשרד שלכם, מתאמנים על כלי הנגינה שלכם, צובעים למישהי את השיער, מעצבים את השמלה הבאה שלכם, תעשו את זה עם הידיעה הזו – שאתם בעצם מטפלים.
ממש בזה הרגע אתם יוצרים ריפוי באנשים אחרים, שאתם בנתינה גדולה, גם האם התפקיד שלכם נראה לכם הכי משעמם, יש לכם שם את הזכות להיות נוכחים ולתת ריפוי.
העבודה שלכם היא רק הכלי שלכם.
עבודה מהמקום הזה, היא מצפן בשבילנו, היא המטרה שלנו ודרכה ניתן לדייק את העבודה שלנו ולדעת לאן אנחנו צריכים לצעוד בכל רגע נתון.