מסע של שיווק

אני זוכר טוב מאוד את היום הזה.

הייתי אז בכיתה ד' והזמינו את שני ההורים שלי לפגישה עם המורה, המחנכת שלי, מנהל בית הספר והיועצת.
הסיבה: נכשלתי בבחינה הארצית בעברית, וקיבלתי את הציון הכי נמוך בשכבה.
אז עוד אף אחד לא קרא לזה דיסליקציה,
גם אף אחד לא ניסה לדבר איתי בגובה העיניים.
פשוט רק אמרו שנכשלתי. שאני לא מספיק טוב. ושחייבים לתפוס אותי בידיים.
אני זוכר את הנסיעה משם בדרך הביתה:
את השתיקה ברכב,
את האכזבה שהרגשתי,
את הכאב,
את המחשבות שהתרוצצו לי בראש.
שוב נכשלתי.
מבחנים ואני לא הלכו ביחד בבית ספר היסודי,
ואני זוכר שהיה לי חלום – שלעולם לא יבחנו אותו בשום דבר, אף פעם, שלעולם לא אכשל שוב.

אז עכשיו אני כבר ילד גדול בין 37, יש לי אשה, 3 ילדים, ועסק משלי, והזיכרונות מתקופת בית הספר כבר מזמן התפוגגו.

ובכל זאת –
בכל פעם שאני מתחיל פרויקט חדש עם לקוח חדש,או שולח עבודה שעשיתי ללקוח, קצת כואבת לי הבטן.
היום אני מכיר את הכאב הזה ואוהב אותו. יש בו תחושה של התרגשות, של התחלה, של מסע.
אבל עד לפני כמה שנים זה היה כואב הרבה יותר חזק:
כל כך כואב שאם הייתי יכול לענות בכנות הייתי עונה שאני לא רוצה בכלל לקוחות חדשים.

אבל אף אחד לא שאל אותי בכנות:
על לקוחות חדשים,
ואם כבר שאלו, הייתי אומר שאני משתוקק לעוד לקוחות, ושאני מאוד פרפקציוניסט בעבודה שלי, ושאני אוהב ואפילו מחכה שלקוחות ייתנו לי ביקורת, כי הרי זו ביקורת בונה – ואני רק לומד מזה.
ובגלל זה לא הבנתי למה לא מגיעים אליי מספיק לקוחות.

אז כמו רבים אחרים, הלכתי לייעוץ עסקי, קראתי על שיווק, ניסיתי להשתפר, הכנתי בלוג, לוגו, סרטון תדמית, קמפיין בפייסבוק ובגוגל.
ובאמת פה ושם הגיעו כמה לידים חדשים, אבל עדין לא מספיק.

וזה לא כי האתר שלי לא היה כתוב מספיק טוב,
או כי לא שמתי כותרת מספיק מעניינת,
הם לא הגיעו כי אני לא באמת רציתי שהם יגיעו.
ותכל'ס כל פעם שהגיע לקוח פגשתי כאב, פגשתי את הפחד שלי להיכשל, פחדתי לפגוש שוב את המקום הזה שהוא לא מספיק טוב.

השיווק של העסק שלנו יכול להיות מצוין לפי כל הפרמטרים היבשים,
אנחנו יכולים לעשות אלף סדנאות שיווק, להתעסק 5 חודשים בעיצוב הלוגו ובצבעי האתר,
אבל אם הבקשה האמיתית של הלב שלנו היא לרצות להישאר במקום שאנחנו נמצאים בו, הבקשה הזו היא שתחליט אם יהיו לנו לקוחות חדשים או לא.
אם אנחנו לא באמת רוצים לקוחות, לא רוצים להיראות, לא רוצים להיחשף, או מפחדים מניהול עסק כי זה גורם לנו לפגוש כאב גדול – זה מה שישתקף ויהדהד.

רק כשאנחנו מסכימים להסתכל בכנות,
במה שקורה אצלנו בפנים,
בקולות הפנימיים שלנו,
רק אז בעצם מתחילה עבודת השיווק האמיתית של העסק שלנו,.

ברגע שאני הבנתי שאני לא רוצה עוד לקוחות, ואני לא רוצה אותם כי אני מפחד להיכשל, אז משהו בי נרגע.
שזה לא שאני לא בסדר או שהעסק שלי לא מוצלח, אני פשוט לא מוכן לפגוש בתוכי כאב.
שאני שומר על עצמי.
אז קודם כל חיבקתי את עצמי במקום הזה, והרשתי לי להיות שם, ולשווק את עצמי משם.

היום אני אוהב לקוחות חדשים,
מתרגש לשלוח להם את העבודה שעשיתי להם,
ובאמת שמח ללמוד מהערות.

ניהול עסק הוא קודם כל תהליך רגשי, תהליך של התבוננות במקומות האלו ששומרים עלינו.

לשיווק יש המון כלים לגרום לנו לפקוח עיניים,
לראות איפה אנחנו יכולים לדייק את עצמנו.
עבודה על אתר, פוסטים, קמפיינים, סרטים, הצעות מחיר, שיחות מכירה – לכולם יש את הפוטנציאל לעזור לנו להעמיק את הראיה הפנימיה שלנו, ומשם לצמוח באמת לאן שאנחנו רוצים.
רק צריך להיות במודעות שזה המסע שאנחנו יוצאים אליו. מסע התבוננות.