מחמאות

אתמול בערב, כמו בכל ערב, ביקשתי מילדיי לסדר את הסלון.
אורי, בדיוק נזכר שהוא שכח משהו למעלה.
עלמה, פתאום כך סתם התיישבה להכין שיעורים.
ואיימי המשיכה לשחק עם הבובות.
טוב, חשבתי לעצמי, אני אסדר את הסלון אחרי שהם ילכו לישון, וחזרתי למטבח להכין את ארוחת הערב.
פתאום איימי ניגשת אליי, מושכת לי במכנסים.
ואומרת לי ״אבא,אני לבד״.
״מה את לבד״ אני שואל אותה?
זה הרי ידוע שבגיל שנתיים וחצי רוצים לעשות הכל לבד.
״אני לבד״ היא אומרת לי ולוקחת אותי לסלון.
לא האמנתי למראה עיני:
הילדה שלי בת השנתיים וחצי סידרה לבד את הסלון.
ממש הכל לבד.
כל הבובות במקום, הנעליים במקום, הניירות במקום, הצבעים במקום.
פשוט סלון מסודר.

ההתרגשות שיצאה ממני הייתה חסרת תקדים.
״את לבד? באמת סידרת את הסלון?!״
צעקתי לעלמה ואורי שיירדו לראות את הפלא.
וגם שניהם מחאו לה כפים סוערות כשאני מרים אותה על הידים מחבק ומנשק אותה.
אחרי שנרגעתי קצת, והערב חזר למסלולו, והילדים הלכו לישון, ניסיתי להבין מה כל כך ריגש אותי בזה שאיימי סדרה את הסלון בעצמה.

ופתאום חשבתי על כל המקומות שאני מתפעל בהם, כל המקומות שאני מתרגש בהם, כל המקומות שאני מעודד אותה בהם ושהיא מקבלת בהם חיזוקים חיוביים.
והבנתי עד כמה זה משמעותי.

תמיד היה לי ברור שהדברים שאני מעודד אותה לעשות, הם לעולם ייחשבו בראש שלה כדברים טובים.
ושהמקומות שבהם אני כועס עליה, ייתפסו אצלה כהתנהגויות שליליות.
אבל פתאום חשבתי על מה קורה אם אני לא נותן לה ציונים
אם אני לא מעודד, או כועס.
ואם אני מעודד אותה על סידור הסלון, מה לגבי כל שאר הפעולת שהיא עשתה קודם
שחקה בבות, ראתה יובל, רקדה, האם הם פחות שוות מלסדר את הסלון.
מה היה קורה אם היא הייתה קוראת לי לבוא לסלון, והייתי מחייך אליה, ושואל אותה איך זה היה בשבילה לסדר את הסלון? או מנסה לברר איך היא סדרה את הסלון ולמה היא שמה את זה דווקא פה ולא פה?
ובכלל מה היה קורה אם במקום לשים את התכונות והמעשים שלה על ציר,
הייתי רק עוזר לה לבחון את התכונות והרגשות שלה, ומלמד אותה להיות מודעת לכוחות שלה.
כאילו במקום להראות לה כמה הרגשות שלי מושפעים מהחלטות הטבעיות שלה, הייתי רק משקף לה את מה שהיא מרגישה ופשוט רק משוחח איתה, ונמצא איתה במה שהיא עשתה. במה שהיא מרגישה.

מעניין מה זה היה נותן.
מעניין מה היה קורה לנו עם סל התכונות שלנו לא היה מחולק אצלנו בראש
לטובות ורעות, אלא פשוט לכוחות שיש לנו לחיות פה בחיים האלו.