בתודעה שלנו יש מחשבות מסויימות שנמצאות שם, כמעט מאז שאנחנו זוכרים את עצמנו.
זיהוי של אותן מחשבות והעבודה איתן בזירה העסקית יכולות לעשות שינוי ניכר בתנועה שלנו קדימה.
אלו נושאים שאנחנו מתעסקים איתם שנים רבות,
אלו מחשבות קבועות שאנחנו חושבים תמיד לפני השינה,
מחשבות ספציפיות שמופיעות לנו בראש יום יום בתדירות גבוהה,
כאלו שעולות שוב ושוב סביב חלק מסויים שאנחנו לא מקבלים בעצמנו, באישיות או בגוף,
מחשבות סביב חווית ילדות מסויימת שלנו, שאנו נוהגים להזכיר לעצמנו בתדירות גבוהה,
מחשבות קבועות סביב כל מיני מערכות יחסים שלנו, בעבר ובהווה,
פחדים קבועים, חרדות מסוימות שחוזרות להן שוב ושוב ושוב,
או כל מחשבה אחרת שיש לנו כבר שנים רבות, ומגיעה אלינו באופן יומיומי. לפעמים המון פעמים ביום.
למחשבות כאלו אני קורא מחשבות יסוד.
מחשבות שהן ממש חלק מיסודות התודעה שלנו.
מחשבות, שאם נלמד להתחקות אחריהן, נגלה שהן מופיעות תמיד בהקשר לדברים שקורים לנו במציאות, ולרגשות שצפים בנו בהתאם.
לדוגמא: יכול להיות שקרה משהו במציאות שלי שהעלה בי תחושת חוסר ביטחון לגבי הגבריות שלי. ובגלל שזה פצע וכאב מאוד מאוד גדולים אצלי, מייד אחרי שהתחושה הזו תופיע בי, תעלי בי חרדה שאולי יש לי סרטן במקום מסויים בגוף.
המחשבה שאולי יש לי סרטן במקום מסויים בגוף, היא מחשבת יסוד שלי.
מחשבת יסוד שהתודעה שלי מעלה, בכל פעם שעולה לי תחושת חוסר ערך לגבי הגבריות שלי.
אז למה ואיך זה בעצם קורה?
בכל פעם שנפתח הפצע הזה בתוכי (חוסר ביטחון בגבריות), כואב לי מאד, כי הפצע הזה מעלה בי המון זיכרונות, המון כאב.
ובגלל שכל כך כואב לי כשזה עולה, פשוט בחרתי מחשבה אחרת, מחשבה מאד מפחידה, שכשאני מתרכז בה, הכאב על החוסר גבריות שלי מתעמעם.
באופן פרדוקסאלי, את המחשבה על הסרטן אני יכול לשאת ביתר קלות באופן יחסי לכאב שמעלה בי הנושא של הגבריות.
זהו סוג של מנגנון הדחקה מטורף, שסידר לי מחשבות יסוד, שתמיד נמצאות מוכנות בשלוף, וכשכואב לי מדיי הן מייד מעבירות את התודעה שלי למקום אחר.
ניקח מישהי שהבעל שלה רוצה לצאת לשחק פוקר עם חברים בכל יום שלישי, וזה מעלה לה את חרדת הנטישה הקיימת בה. את הכאב והזיכרונות מכל הפעמים האחרות בחייה בהן היא חשה נטושה.
וכשהכאב הזה עולה, ישר עולות לה מחשבות על אוכל. האם כדאי שהיא תאכל עכשיו לחמניה עם חמאה או לא?
והיא כבר מכירה את המחשבות אלו, אם לאכול עכשיו, למרות שלפני חצי שעה היא סיימה ארוחת ערב, ושהיא בכלל לא רעבה, היא כבר יודעת איך היא מרגישה כשהיא אוכלת את הארוחות האלו ללא קשר למצב הרעב ואז משם היא כבר אוכלת את כל מה שיש שם במקרר. אבל תמיד כשבעלה יוצא לפוקר היא עושה את זה.
ההתעסקות הזו באוכל, במה מותר, מה אסור – למרות שהיא כואבת לה, היא עדיין עדיפה מההתעסקות בכאב הנטישה.
או מישהו אחר, שכל פעם שקורה לו משהו במציאות שגורם לו להרגיש חוסר ערך, או שאין לו מה לתת לעולם, תחושה כזו של ריקנות, עולות בו השאלות הקיומיות: אולי אני עוסק במשהו שלא מדוייק לי, אולי האישה שלי לא מתאימה לי, אולי אני לא אוהב את איפה שאני גר, או כל מיני מחשבות יסוד שיכולות להיות אדפטציות שונות למחשבת היסוד "מה שיש לי זה לא מספיק טוב".
התודעה שלנו כל כך מפחדת לפגוש את הרגשות שעולים לנו בגוף ובנפש, סביב אותו כאב, שהיא פיתחה סיפור מחשבה חלופי, שבמשך שנים לוקח את התודעה שלנו למקום אחר. לאותה מחשבת יסוד.
ואכן, מחשבות יסוד אלו מחשבות מאד חשובות. לפעמים הן ממש מגדירות את הזהות שלנו כלפי עצמנו. אנחנו כבר מכירים את עצמנו כ"דנה שאוכלת כשבעלה יוצא לפוקר".
רק שהרבה פעמים אלו מחשבות שמפריעות לנו בחיים. שחוסמות אותנו מהתפתחות. שעלולות להפריע לנו להגיע למקומות שאנחנו רוצים להגיע אליהם, כמו לדוגמא בזירה העסקית, מחשבת יסוד "אני תמיד נכשל" או "אין לי מה לתת", בהכרח תעכב את העסק שלנו מלהתפתח.
ולכן אני רוצה להציע לכם היום דרך עבודה עם מחשבות היסוד הללו, לפחות כזו שעובדת לי:
שלב ראשון
מתחקים אחר המחשבות יסוד שלנו, מזהים אותם.
שלב שני
כל פעם שעולה לנו מחשבת יסוד מנסים לראות מה קרה קודם לכן: האם נפגענו, האם משהו ערער אותנו, האם משהו שקרה במציאות השפיע עלינו רגשית? כאן נגלה אלו כאבים קשורים לאילו מחשבות יסוד. לפעמים נמצא שסביב מחשבת יסוד אחת יש יותר מכאב אחד שקדם לה.
שלב שלישי
בכל פעם שהצלחנו לזהות את הכאב שעומד מאחורי מחשבת היסוד, נסכים להרגיש אותו, ניתן לו מקום בגוף, ננשום אליו, ננסה להיות ברגע, להיות איתו. נרגיש אותו נכבד אותו נקבל אותו.
לרוב עבודה כזו סביב מחשבת יסוד ספציפית, אפילו כזו שמפריעה לי שנים, יכולה לאט לאט להעלים אותה.
וחשוב לי להוסיף ולדייק: מחשבות היסוד הן מחשבות שמאוד חשובות לתודעה שלנו כי הן הפכו עם השנים להיות חלק מההגדרה העצמית שלנו. וזו הסיבה שהן לא נעלמות כל כך בקלות.
כנות – לגלות את עצמנו