נגיד שאתם רוצים לנסוע לארץ חדשה,
או שנולד לכם תינוק חדש,
או שאתם שוקלים לקנות בית עם גינה,
עם מי הכי הייתם רוצים לדבר?
עם מי הייתם רוצים להתייעץ?
מי האדם שהייתם רוצים שילווה אתכם בזה?
אני הייתי מחפש מישהו שעבר את אותו דבר, שחווה את אותה חוויה, ושהתמודד עם אותו עניין,
מישהו שנתקל בבעיות שאני עדיין לא יודע שהם קיימות באותה סיטואציה,
שיכול לתת טיפים שיקצרו לי את הדרך שאני עומד לעבור,
או שהוא אפילו כרגע עובר את זה בעצמו ויכול ממש להבין אותי.
לכן, כשאני פוגש בעלי עסקים שמתביישים בכשלונות העבר או ההווה שלהם,
מפחדים לספר כמה קשה להם בעסק,
מפחדים לדבר על הפחדים שלהם,
מפחדים לדבר על מה שהם מרגישים בהתמודדות היום יומית שלהם כבעלי עסק, או בעלי מקצוע,
אני תמיד רוצה להגיד להם, שאולי דווקא לא כדאי להם להתבייש, ולהסתיר את מה שעובר עליהם.
כי בעיניי, להסתיר את מה שאתם עוברים,
את הקשיים,
הפחדים,
החששות,
החרדות,
השמחות,
ההצלחות,
זה למנוע ממישהו אחר את מה שהוא רוצה לקבל מכם.
הרי זה בדיוק, כל ההתמודדות הזו, זה עצם מה שיש לכם לתת למישהו אחר.
זה בדיוק ניסיון, זה בדיוק
ה- walk the talk שלכם.
בדיוק מה שהצד השני מחפש ומקווה שיש לכם.
למשל מישהו שסבל מדכאונות, וכרגע מטפל בדכאונות בשיטה שהוא המציא. מה יותר נכון וטוב לו מלחלוק את מה שהוא עבר עם מי שצריך את השירותים שלו? הוא הרי דוגמא מהלכת להצלחה.
וגם רואה חשבון, שמתמודד עם קשיים בעסק שלו בעצמו, ושוב ושוב מגלה כמה ההתמודדות החשבונאית עוזרת לו לצוף למעלה, יכול לספר על זה ללקוחותיו ממקור ראשון ולגרום להם להאמין בו ובדרך שלו ולחבר אותם אליו רגשית, דווקא מהמקום הכואב שהוא מצא לו פתרון.
יש עוד המון דוגמאות, אני חושב שכולנו דוגמא להתמודדות והצלחות יומיומיות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *