הפחד מהצלחה

לפני שבוע וחצי עמדתי מול קבוצה של אנשים.
אנשים שבוא לשמוע על שיטה שפיתחתי לשיווק עסקים.
ובזמן שדיברתי מול כולם,
וגם אחרי שסיימתי,
ניגשו אלי אנשים להגיד לי שהיה מצוין, שלימדתי אותם משהו חדש, ועוד ועוד מחמאות.
האמת היא שיצאתי מהיום הזה על גג העולם, וזה גם לא הפסיק שם – קיבלתי גם תגובות בפייסבוק, הודעות אישיות ובקיצור וכולם נתנו לי להרגיש שהיה מעולה.
הייתי מאושר.
זה לא היה דומה לשום דבר שעשיתי קודם.
זה היה הכי מדויק הכי נכון הכי אני.
הייתי בטוח שאני הולך לעשות עוד הרבה כאלו, שכבר למחרת אני הולך וקובע עוד מועד.
אבל ככל שהימים עברו, הרגשתי פתאום תחושה לא נעימה שעוטפת אותי,
תחושה שפעם הייתי קורא לה דיכאון.
מין עצב כזה, וחוסר חשק לעשות כלום.
לא הבנתי בכלל למה אני עושה את זה,
ומה בכלל יש לי להגיד,
הרגשתי שאני לא שווה כלום,
ושלעסק שלי אין באמת שום דבר להציע.
הרגשתי המון בדידות.
וגם אם אי שם בראש זכרתי את ההרגשה הטובה, ואת הרצון שלי לעשות עוד מפגשים פתוחים בנושא שיווק כן,
הגוף לא היה שם בכלל.
ולא היה שום סיכוי בעולם שהייתי יכול להניע את עצמי לשם.
עד אתמול.
אורי אתמול קיבל מהמאמן כדורגל שלו אות שחקן מצטיין.
ובהתחלה שחזרנו הביתה, הוא היה מאוד גאה בעצמו, ואמר לי שהוא הולך להתאמן בכדורגל בחצר, וגם לקום מחר ב 5 בבוקר להתאמן עוד.
אבל אחרי כמה זמן, ראיתי שהוא קצת עצוב כזה, עייף כזה,
וכשקלטתי שהוא לא יצא לשחק בכלל בכדור, נדלק לי אור אדום.
"מה קרה?" שאלתי אותו והוא ענה "כלום, סתם עייף",
"בטוח?" שאלתי ולא הייתה תגובה.
"זה קשור לאימון?" שאלתי
"בערך" הוא ענה
ועכשיו שתקתי אני.
"עכשיו כשאני מצטיין" הוא אמר "אני תמיד צריך להיות הכי טוב"?
פתאום הבנתי למה הוא רצה להתאמן עוד.
"ממש לא" עניתי לו
"בטוח? המאמן לא מצפה ממני?"
"אולי הוא מצפה" עניתי "אבל אנחנו יכולים להיות רק מה שאנחנו יכולים להיות, וזה הכי טוב",
עניתי לשנינו.
"גם אתה וגם אני?" צחק וחיבק אותי, כאילו שהוא תכנן את הכול רק בשביל שאני אבין משהו.
אז נראה לי שהבנתי.
הבנתי שלהיות טוב זה לא פחות מפחיד מלהיות גרוע.
וכשאנחנו יוצאים החוצה עם המוצר / שרות שלנו, אנחנו לא מפחדים רק להיכשל, אנחנו גם מפחדים להצליח.
אנחנו מפחדים להיות משהו שצריך להיות אותו.
והפחד הזה הוא מוצדק וחכם.
כי מאחוריו עומד רצון,
הרצון להיות אנחנו.
ולהיות אנחנו זה המון, לנו ולכל מי שסביבנו.
אז מותר לנו.
מותר לנו להיות אנחנו.
מותר לנו להיות אנחנו, ולהרוויח מזה כסף,
מותר לנו להיות אנחנו, ולדבר מול אנשים,
מותר לנו להגיד את עצמנו לכל אחד, בכל מקום,
עם הילדים שלנו, עם הבן זוג שלנו, עם ההורים שלנו, משפחה, בני דודים,
מותר לנו בפייסבוק, באתר, בסרטונים, בעמוד נחיתה, במפגשי נטוורקינג.
מותר לנו להיות אנחנו ולהיות גאים ומאושרים.
פשוט מותר לנו.
אז עוד אין פה הזמנה למפגש נוסף.
אבל אני מבטיח שיהיה בקרוב.