לפני כמה שנים, החלטתי שאני עושה רק מה שנעים לי.
בחיי הנישואים שלי
בקרירה שלי
בהורות שלי
עם המשפחה שלי
עם החברים שלי.
שאמרתי את זה לדריה, שמהיום אני עושה רק מה שנעים לי.
היא פתחה עלי זוג עיניים כחולות ואמרה לי:
״עם אתה תעשה רק מה שנעים לך, ואני אעשה רק מה שנעים לי מי יעשה את כל מה שלא נעים״
מי יקום בבוקר לילדים?
מי יזרוק זבל
ישתוף כלים
יעשה כביסה
ילך עם הילדים לרופאים
״לא יודע״ עניתי לה, ״בואי נראה מה יקרה, אולי אם את תעשי רק מה שנעים לך, ואני אעשה רק מה שנעים לי, היו דברים שלא יעשו, ואז נבין שנעים לנו לעשות אותם, ואנחנו לא עושים אותם כי אמרו לנו לעשות אותם, אלא כי נעים לנו לעשות אותם.
וכך היה
לא הלכתי יותר למקמות כי אני חייב אלא רק עם נעים לי ללכת.
לא עשיתי שום דבר בעבודה שלי שלא היה לי נעים לעשות, ומה שלא נעים לי יותר, אלו שירותים שאני לא נותן יותר.
לא עשיתי שום דבר בזגיות שלא נעים לי, בהורות, ובכל נושא בחיים.
ואחרי כמה שנים שאני חיי כך.
אני יכול להגיד לכם שזה עובד.
דריה עוד לא זרקה אותי.
הילדים שלי בסדר איתי
הורים שלי בקשר איתי
החברים שלי, עדין חברים שלי
ואני לא רעב ללחם.
כן חברים, אפשר לעשות רק מה שנעים לנו, ואדמה לא נפתחת לנו מתחת לרגלים ובולעת אותנו.