כשאני התחלתי להיות עצמאי, הרגשתי שבשביל להצליח, אני חייב להיות מקצועי.
ומה זה מקצועי בשבילי?
מקצועי בשבילי זה היה, להיות בלי רגשות.
להיות מישהו חזק, שירותי,
כזה שתמיד נראה טוב, רענן,
כזה שרואה את טובת הלקוח לפני הכל,
שתמיד נמצא שם – ביום ובלילה
שלא מפחד לפרסם ולשווק בכל מקום,
אדם שמאמין בעצמו כל הזמן.
אז בגלל שלא הייתי כזה,
חשבתי שעומדות בפניי 2 אופציות
אופציה 1 –
להתגבר על כל ההפחדים שלי
לרפא את כל הכפתורים שלי
ולפתח ביטחון ואמונה מלאים בעצמי
אחלה פתרון, רק שזה יכול לקחת לי כמה שנים טובות להגיע לשם….
אופציה 2 –
שהייתה נראית לי קלה יותר לביצוע, הייתה –
להסתיר, להחביא, לשחק אותה מקצועי.
ובאמת בחרתי בה בהתחלה,
אבל אז הייתי כל הזמן בחרדות:
חרדות שתכף הפרצוף האמיתי שלי ייחשף,
שתיכף כולם ידעו מי אני,
שאני אתפס במערומיי.
אז בשביל לא להיתפס פשוט מכרתי פחות, שיווקתי פחות, ובכלל נחבאתי אל הכלים.
בימים ההם הרגשתי שאני כל הזמן במאמץ מטורף בעסק שלי, ופשוט סבלתי.
והיום אני יודע – וזה מה שרציתי להגיד היום – שיש אופציה 3!
האופציה הזו אומרת שהכי מקצועי, זה פשוט להיות אני כמו שאני עכשיו.
עם הפחדים, עם החששות.
להיות איפה שאני בדיוק, ולשווק משם, מהמקום הזה
אני יודע שזה מפחיד,
ושאנחנו בטוחים שלא יאהבו אותנו ככה בדיוק כמו שאנחנו ברגע הזה
אבל תחשבו שוב על 2 האופציות האחרות:
האם הן באמת ריאליות?
האם באמת קיימת דרך אחרת, חוץ מלהיות אנחנו?