יש לנו משהו שאנחנו טובים בו, משהו שהולך לנו בקלות.
ניהול, ריקוד, קראיטב ,כתיבה, מוזיקה , חשיבה לוגית, הנהגה, טיפול.
כשזה קורה לנו באופן טבעי זה עובד נהדר, אנחנו נוכחים ב 100 אחוז בעשיה שלנו, זה קורה בקלות, הכל זורם.
רק מה, ברגע שמישהו דורש מאיתנו לעשות לעשות את זה לפי הזמנה ,אפילו עם זה אנחנו שדורשים מעצמינו להיות במקום הזה עכשיו, זה פתאום נהיה הרבה פחות טבעי ופתאום אנחנו במאמץ.
פתאום אנחנו סובלים מי מה שאנחנו הכי אוהבים וידועים לעשות, פתאום אנחנו בודקים עם זה בכלל בשיבלינו, ואם אנחנו באמת טובים בזה, כמו שאנחנו מדמינים שאנחנו.
אז רק רצתי להזכיר שזה קורה לכולם, ברגע שיש דרישה יש מצב שתגיע גם צפיה, וברגע שיש צפיה, יש פחד מאכזבה, וברגע שיש פחד מאכזבה, מה לעשות אנחנו כבר לא כול כך נינוחים.
וזה ממש לא אומר שאתם לא טובים במה שאתם עושים, ובטח לא צריכם להפסיק לעשות את זה.
הלוואי והיה לי פתרון מהיר לזה, כזה שאפשר לפרסם בפוסט.
אבל מה שכן עוזר לי במצבים כאלו זה להיזכר בכל פעם שזה קורה שזה דבר טיבעי, ושזה לא אומר שצריך לסגור את החנות, ולשבור את כל הכלים.
חוסר ביטחון זה המקום שבו כל הכישלונות שלנו נמצאים, המקום שבו כל הפעמים שנכשלנו שלא הצלחנו, המקומות בהם לא קיבלו אותנו כמו שאנחנו, שניסינו להשיג משהו ולא השגנו, שמישהו מבחוץ בא ואמר לנו שאנחנו, כמו שאנחנו זה לא מספיק טוב, אולי אפילו גרוע.
הכשלונות האלו הם גם הדברים שהיו לנו סימני דרך למקום שבו אנחנו נמצאים כיום, אנחנו יכולים להמשיך לאמין להם, להמשיך לראות בהם כשלנות, אבל את העבודה שלהם הם סימו, הם כבר הובילו אותנו לאן שאנחנו נמצאים כיום, אין לנו באמת צורך לאמין להם יותר, אנחנו יכולים כבר לפקוח את העיניים שלנו ולראות שכל הכישלונות שלנו עד היום היו ההצלחות שלנו, והם חשפו בפנינו כוחות אמיתים שלנו, אולי לא את הכוחות עליהם נבחנו אך בהחלט כוחות לא פחות שווים, שאם נדע להסתכל אליהם מהמקום הנכון, נראה כמו גבוה אנחנו יכולים ומותר לנו לעוף על עצמינו.