כנות הדרך ללב

אני בן תערובת.
אבא שלי מזרחי ואמא שלי היא אשכנזיה
ההורים של אבא שלי הגיעו מפרס, וההורים של אמא שלי הגיעו מפולין והונגריה.
כשהייתי ילד, שבת אחת הייתי אוכל מרק קובה, ושבת אחרת הייתי אוכל גפילטפיש.
יש לי בת דודה בת 34 שגרה בקרית ארבע, היא דתיה מתנחלת ויש לה 8 ילדים.
ויש לי בת דודה אחרת שגרה בהולנד היא בת 44 נשואה לגבר נוצרי, יגוסלבי, ויש להם ילדה אחת שקוראים לה ענ-יה.
אחד החברים הכי טוב שלי ,שהוא כמו אח בשבילי, נולד בכיכר המדינה, להורים פולניים, והוא נשוי לבחורה, ישראלית מצרית מוסלמית, שהיום היא אחת החברות הכי טובות שלי.
יש לי חבר מברזיל שעלה לישראל בגלל ציונות, ועכשיו הוא שמאלני קיצוני.
יש לי חבר תסריטאי חרדי שגר במודיעין עילית.
ויש לי עוד חבר טוב שעזב את אשתו בשביל לחיות עם גבר.
לבת שלי יש חברה שהיא חצי אתיופית וחצי אוסטרית,
ועוד חברה אחת שיש לה שתי אמהות.
השתופה שלי לעבודה עלתה מרוסיה כשהייתה בת חמש.
יש לי חבר שהוא דוקטור באוניברסיטה, ואחד שלא סיים תיכון.
יש לי חבר טוב שהוא טבעוני קיצוני, ועוד אחד שאם הוא לא אוכל לפחות סטייק אחד ביום, הוא לא מצליח לתפקד.
יש לי שכן שוטר, ושכנה לידו שהיא מטפלת ברפואה סינית.
יש סביבי המון סיפורים, המון מערכות הפעלה.
אבל כן אני חי בבועה, לבועה הזאת קוראים אהבה.
כי מעבר לכל הסיפורים של כולנו,
בתוך הסיפורים יש נשמה.
נשמה שרוצה אהבה, הערכה, שיראו אותה שיאשרו אותה שיקבלו אותה.
אז אני ממש לא מבטל את הסיפורים שלנו ואת מערכות הפעלה שלנו.
הן חשובות לנו מאוד.
רק שכשאנחנו מתקשרים אחד עם השני כדאי שנזכור שבתוך הסיפור שעומד מולנו עכשיו, יש נשמה,
והנשמה שלו היא הנשמה שלנו.
בשבילי הדרך לתקשר עם כולם, היא כנות

כי כשאני כנה אני מחובר לנשמה שלי, ושאני מחובר ומדבר מתוך הנשמה שלי, אני גם מדבר עם נשמות אחרות.
תקשרו בכנות, ותפגשו נשמות רבות, הסיפורים מפלגים, אהבה מקרבת