כמה שבועות לפני שעשיתי את ההרצאה בתל אביב,
חלמתי בלילה, שאני מוזמן להרצאה של מישהו שאני מאוד מעריך.
והמישהו הזה, הוא מאנשים האלה שהם תמיד מלאי ביטחון, עפים על עצמם, בטוחים שהם הכי מגניבים, שווים, מוצלחים שיש, ושזו זכות שלנו בכלל להיות לידם.
וספציפית אצלו, זה גם נכון: כל מה שהוא חושב על עצמו זו אמת. הוא באמת גאון.
–
ובחלום באמת מתקיימת הרצאה שלו, וכולם יושבים סביב שולחנות, יש המון אוכל על השולחן, הכל שופע מסביב, ורגע לפני שמתחילה ההרצאה עצמה הוא נעמד מול כולם, ואומר:
בשבוע הבא מתקיימת פה הרצאה של רועי".
ואני רוצה לתת לו להגיד כמה מילים על ההרצאה שלו"
, ואני ככה כולי בהתרגשות מהמעמד ומכמות האנשים, ואיך שאני בא לקום,
אז מהתנועה אני מפיל עם היד שלי כוס זכוכית שעומדת על השולחן,
והכוס נופלת על הרצפה,
ומתחילה להתגלגל, ולהתגלגל,
ועושה המון רעש בזמן שהיא מתגלגלת,
ממש רעש מחריש אוזניים,
ואני מנסה לתפוס אותה, את הכוס, אבל היא מתגלגלת מתחת לשולחנות, וכיסאות,
ואני זוחל על הרצפה מנסה לתפוס אותה,
וככה במשך זמן ארוך אני אחריה והיא מרעישה,
ובסוף אני מצליח לתפוס אותה,
נעמד,
ורוצה להתחיל לדבר על ההרצאה שלי,
אבל מתפלא לגלות שכולם כבר מדברים אחד עם השני,
אני מנסה בכל זאת להגיד כמה מילים אבל אף אחד כבר לא מקשיב לי,
מסתבר שפספסתי את הרגע שלי.
–
והמרצה עולה על הבמה בביטחון עצמי מלא,
כולם משתתקים למראהו,
והוא מתחיל להרצות.
–
ובבוקר כשהתעוררתי הרגשתי ממש עצוב מהחלום הזה,
הסתובבתי קצת מבואס, חשבתי כמה חוסר ביטחון יש בי,
כמה פחד להתבזות,
ובכלל ההשוואה שלי אל מול אותו מרצה גדול,
איזו דרך שלי להקטין את עצמי בחלום.
–
והימים עצמם שלפני ההרצאה היו באמת מתוחים מבחינתי,
הרבה רגשות פחדים וחוסר ביטחון עלו בי,
כמובן עד ליום ההרצאה, שתודה לאל הייתה מדהימה בשבילי.
–
ולפני כמה ימים סיפרתי את החלום לחבר,
שהסתכל בי ואמר "וואו זה מדהים הדרך שעשית"
"איזה דרך?" שאלתי, והוא הסביר: "אתה יודע, בחלומות אנחנו זה כל הדמויות, לא רק אלו שהם אנחנו".
"נו אז מה?" אני ממשיך לשאול,
והוא ממשיך: "אז איזה יופי שהחלק בך שמלא ביטחון עצמי ועף על עצמו, שיודע מה הוא שווה באמת, נתן מקום לחלק השני שבך, לזה שמרגיש שהוא חסר כל ערך ולא שווה, שלא מאמין בעצמו ובאור שלו".
והמשיך,
"תראה איך למרות כל הרעש שהחלק חסר הביטחון עשה בחלום,
עדין החלק שמאמין בעצמו עלה להרצות בבטחון שלם".
–
נשמתי עמוק.
דרך ההסתכלות הזו עשתה לי נעים,
ויותר מזה,
אני היום כבר יודע,
שזה בדיוק מה שמאפשר לי את התנועה קדימה בחיים האלו,
ידיעה שכל החלקים שבי הם אהבה,
אהבה לאחד שהוא הכל.