הדיברות

אני משתדל לא לעודד הדחקה של כאב:
-כל הכבוד שלא בכית
-אם לא תבכי – תקבלי פרס
-לא צריך לבכות מכל דבר
-רק ילדים קטנים בוכים
-עכשיו די, די לבכות, די
-קחי מוצץ

אני משתדל גם לא לבקש מהילד להתגבר על כאב:
-אז פשוט אל תפחד
– אז פשוט אל תתבייש
– תפסיק לכעוס
– תתגבר על זה
– מה אתה עצוב, מה?

וכמובן, אני משתדל לא להקטין את הכאב:
-מה כבר קרה? מה?
-לא קרה שום דבר
-אני לא מבין, מה מפחיד בזה?
-אני לא מבין, למה אתה מתבייש כל הזמן?
-אתה עושה סיפור מכל דבר קטן
-אני ראיתי בעצמי מה קרה וזה לא היה כזה נורא

מה אני כן משתדל לעשות, במקום כל אלו?
אני יכול להרגיש את הכאב, שהכאב של הילד מעלה בי.
אני יכול לחבק, לנשק, לאהוב, לתת לזה מקום.
אני יכול פשוט להסכים לכאוב.

כנות – כי אפשר לכאוב
http://www.kanot.web-owl.co.il/