כנות – כי גם כעס צריך מקום.
שנה אחרי שדריה ואני התחלנו לצאת, היא נפרדה ממני, בעקבות ריב גדול שהיה בינינו. כי למרות שאני גבר עדין, גר בתוכי גם הרבה כעס, כעס שמרשה לעצמו לצאת רק מול האנשים שהכי קרובים אליי. ובאותו ריב שהיה בינינו, לפני 15 שנה, הכעס שוב הגיח דרכי. צעקתי, כעסתי, ואפילו הטחתי ספל שהתנפץ לרסיסים על הרצפה. באותו […]
כנות – לראות אותם לראות אותנו
ביום שני בערב חזרתי הביתה מהמשרד מאוחר: עייף, רעב ובעיקר זקוק להרבה מאוד שקט. דריה קראה ספר בסלון, הילדים ישנו כבר במיטות, ואני נעמדתי לי במטבח להכין לי ארוחת ערב קטנה. מרוב שהייתי שקוע במחשבות שלי, לא שמתי לב שעלמה, בתי הבכורה, הגיעה לשבת לידי: "אבא", היא קראה לי פתאום, ואני קפצתי מבוהל, "שומע". האינסטינקט […]
כנות – כל רגע זו הזדמנות חדשה
את הכלבה שלנו ג׳ני, מישהו הניח לי מחוץ לבית, כשהיא הייתה בת 3 חודשים, כנראה שזו הייתה הדרך שלו להיפטר ממנה: הוא בנה על זה שמי שגר בבית הזה יהיה אדם עם אהבה לכלבים ויאמץ אותה, והוא צדק. וכבר ברגע הראשון, התאהבנו בה כולנו: כלבה מעורבת עם לברדור, פרוותית לבנה ונעימה. רק מה שלא ידענו […]
מהי צורת מחשבה?
מהי צורת מחשבה? ואיך אני יכול בעצם להתפרנס ממנה? צורת מחשבה, היא בעצם הלך המחשבה שלנו: כל אחד ואחת מאיתנו במרוצת החיים פיתח שיטה, דרך משלו, להתנהל בחייו, כשצורת המחשבה שלו מורכבת ממספר חלקים / רבדים: ראשית, היא בנויה מיכולות שנולדנו איתן: זיכרון, יכולת תנועתית, ראיה, שמיעה, קצב חיים, ירידה לפרטים. בנוסף, היא בנויה מדפוסים […]
כנות – לשחרר את הבלון של הסיפור
כזוג נשוי בחגים, דריה ואני בילינו הרבה זמן ביחד, והזמן המשותף הזה הביא איתו כל מיני עימותים קטנים, ואפילו כמה מריבות. ואני רוצה לשתף אתכם בכלי שעובד לנו מצויין במצבים כאלו, כלי שנקרא "לשחרר את הבלון". ובשביל להמחיש אותו, אני רוצה להביא דוגמה ממשית: אתמול בבוקר דריה ראתה שהנחתי את התיק שלי על המחשב הנייד […]
כנות – להיות בתוך הרגע
בכנות, לא התחשק לי לעשות חגיגת בת מצווש לעלמה שלי, כי אני פחות מתחבר לאירועים מהסוג הזה: כמויות האוכל, המוזיקה העדכנית, הרמקולים החזקים, האורות הצבעוניים, הלבוש המהודר. כל אלו הם פחות מנת חלקי. אבל לא רק שעלמה שלי רצתה אירוע בת מצווש, היא גם רצתה אירוע בדיוק כמו בספר. ובהתחלה היה לי ברור שאני הולך […]
כנות – אהבה
חוץ מכמה שנים בודדות, מאז שאני ילד, אני תמיד צם ביום כיפור. ודווקא השנה, בימים שלפני יום כיפור, מצאתי את עצמי בהתלבטות. במשך שנים יום כיפור היה עבורי יום של חשבון נפש, יום שבו קיבלתי החלטות לגבי השנה שתבוא: להיות יותר כזה וכזה, להיות פחות כזה וכזה, הלקאה עצמית על מה שהייתי, ותקווה גדולה להיות […]
כנות – לתקשר את הרגש
לפני כמה ימים הייתה אצל איימי שלי, בת ה- 4, חברה, שבאה ביחד עם אמא שלה. ואיימי שלי, שהולכת לגן כבר מגיל שנתיים ורבע, רגילה להיפרד מאיתנו, בכל בוקר מחדש. ולהישאר בגן לבד. גם בשעות אחה״צ, הרבה פעמים דריה הולכת ללימודים או לפגישות, ואיימי נפרדת ממנה. והחברה של איימי לעומת זאת, היא בת שלוש וחצי, […]
כנות – שנה טובה
כילד, בערב ראש השנה, הייתי עומד תמיד ליד סבא שלי יעקב ז״ל, בבית הכנסת "מגדל" שבבית וגן בירושלים, עומד כך עם עיניים עצומות שדמעות זולגות מהן. עומד מול ארון הקודש הפתוח, מביט בו, ומתחנן לאלוהים – "תעזור לי לא לשקר יותר בשנה הבאה". הפעם הראשונה ששיקרתי הייתה בכיתה ב'. אני לא זוכר מה היה השקר […]
כנות – הכל זה בקשה לקרבה ואהבה
הם אומרים: "תאמין לי, אם *אני* אתנהל בכנות, זה לא יהיה טוב לאף אחד". הם אומרים: "צריך להיזהר מכנות, כי מישהו תמיד ייפגע בסוף: אני, או האחר". הם אומרים: "אם יגלו מה באמת מפעיל אותי, מה הסיבה למה שאני עושה, ישנאו אותי. לכן אני מחביא". הם אומרים:"יצר האדם רע מנעוריו". אחד הפחדים הגדולים שאני נתקל […]