איזה פחד זה לשווק

התשובה היא – פחד.
כי הרי שיווק נתפס כדרך לגרום למישהו אחר לרצות משהו:
משהו שמי שאנחנו עובדים איתו נותן, או משהו שלנו שאנחנו רוצים לתת.
ולמה אנחנו רוצים שהמישהו השני ירצה את מה שיש לנו?
כי רק אם הוא ירצה אותו הוא יתן לנו כסף,
ורק אם יהיה לנו כסף נוכל לשרוד בעולם הזה.
ולא רק שאנחנו רוצים לגרום למישהו אחר לרצות משהו,
אנחנו בעצמנו לא באמת מאמינים שהמשהו הזה הוא בכלל מספיק טוב.
טוב בשבילו, טוב בשבילנו, טוב בשביל העולם כולו.
ואז למעשה יש לנו פה שילוב של 2 פחדים:
פחד הישרדותי: פרנסה, אוכל, שתייה,
ופחד מחוסר ערך: אני חסר ערך, אין בי באמת צורך בעולם הזה.
וכל פעם שאנחנו באים לשווק ולמכור,
אנחנו בעצם פוגשים את 2 הפחדים האלו.

ועם כזה כאב, איך בדיוק אנחנו אומרים לרצות ולהצליח לשווק?
כשאני הבנתי את ההבנה הזו, קרה לי משהו מעניין:
קודם כל הוקל לי.
אני בעצם לא עצלן, דחיין, גרוע, דפוק, או כל מיני שמות גנאי אחרים שאני נוהג לקרוא לעצמי,
יש פה פחד אמיתי שאני פוגש, פחד שממש מאיים על החיים שלי.
וכשהבנתי את זה, הבנתי שאני רוצה להרגיש אותו, שאני מוכן להרגיש אותו.
רציתי פתאום:
לתת לו מקום
להרשות לו להיות
לדבר אותו
לכתוב אותו
לשתף אותו
להיות בו. ביחד איתכם.
וכשאני איתו ביחד, יוצאת ממני מן כנות כזאת, מן אותנטיות,
ושם בדיוק ברגע הזה נולד עולם שיווק חדש.
עולם של "שיווק כן".
עולם שהוא אני. עולם שהוא אתם.