כנות – בחדר המיטות

בזמן האחרון אני נחשף להמון טיפים של איך לשמר את המיניות בחיים הזוגיים.
טיפים לגבר: להחמיא כבר מהבוקר, לפנק את בת הזוג, לא להעיר לה, לתת לה להרגיש מושכת.
וכמובן טיפים לאישה, מכל הסוגים: מה ללבוש, כמה מטופחת להיות, איך למשוך, איך לדבר וכמה.
והאמת שבמסע שלי אני מגלה שאם יש חלק שלי, שלא מקבל מקום במיניות, זה בדיוק הדבר שגורם למיניות להיגמר.
כי מיניות צריכה לתת מקום לכל החלקים שבתוכי: לזה שנמשך, ולזה שלא, לזה שמחמיא ומתלהב, וגם לזה שמפחד ונסגר, לזו שרוצה להיות מטופחת, ולזו שרוצה להיות טבעית או מוזנחת, לזו שנמשכת ולזו שלא, שאפילו נדחית, לזו שרוצה למשוך ולזו שרוצה לדחות.
המפגש המיני בעיניי זה לא מפגש סטרילי, זה לא מרחב שיש בו מקום רק לסוג מסוים של תחושות, מחשבות ורגשות. הרי מאחורי כל התנהגות, תחושה ומחשבה, יש עומק. יש סיפור. יש מקום שרוצה אור. טראומות מן העבר, זיכרונות בגוף, ילד פגוע, ילדה פגועה, כולם רוצים מקום גם במרחב המיני.
המרחב המיני הוא מרחב של חיים. על מנת לא לאבד אותו בזוגיות, יש לתת לדעתי מקום להכל, כולל הכל. גם למחשבות שנראה לנו שאם נשתף אותן הצד השני יזרוק אותנו מהחלון. גם לרגשות ולתחושות שנראות לנו הכי לא קשורות למרחב הזה.
למה?
כי לא משנה מה יש בתוכי, אם יש דברים שאסור לי לתת להם מקום, דברים שאני צריך להחביא או להסתיר, אז לאט לאט החשק שלי להיכנס לזירה כזו הולך ויורד, ואצל הרבה זוגות אפילו נעלם.
בשביל לשמר את חיי האישות שלנו כל החלקים צריכים לקבל מקום, ובעזרת תקשורת כנה, כל מכשול יהפוך להתקרבות, וחיבור יותר עמוק: לעצמנו ולבן הזוג שלנו.
כנות – בחדר המיטות