בפרדס חנה קוראים לזה, ״הכרת הטוב״.
כשאני הייתי קטן קראו לזה״להתסכל על חצי כוס המלאה״
אבל שאני מרדים את איימי, והיא בוכה אמא, אמא, ואמא הלכה ללימודים.
ואני אומר לה ״אבל אבא פה״ והיא רק בוכה חזק יותר, ״לא אבא, אמא!!!״
אני מבין שהכרת הטוב, והחצי של כוס המלאה, זה בתכלס, סתימות פיות ורגשות.
אז ישר כיוון שינתי. ובמקום להגיד לה אבא זה טוב.
אמרתי לה שאני מבין שהיא מתגעגעת לאמא, ושזה לא פשוט להירדם בלי אמא,
ובעיקר נתתי לה הרגשה, שאבא אוהב אותה, גם שהיא אוהבת יותר את אמא.
אה וגם שרתי לה
נומי נומי ילדתי אמא הלכה ללימודים הלכה הלכה הלכה…… תחזור בערך עוד שעה תביא לך נשיקה.