סיפור של דיאטנית

נכנסה למשרד שלי השבוע דיאטנית בת 35.
—
היא סיפרה לי שהיא יצאה, לפני כמעט שנה, בקמפיין פייסבוק לתכנית הרזייה של 12 מפגשים.
היא סיפרה לי, שאין מישהי שלא יורדת בתוכנית שלה, הרבה יותר ממה שהיא חשבה שהיא תרד.
ושהמון נשים מגיעות אליה מפה לאוזן,
אבל דווקא מהקמפיין שהיא עשתה בפייסבוק,
כמעט ולא מגיעות אליה נשים.
ולא רק זה,
היא גם שמה לב, שנשים שמגיעות דרך הקמפיין,
יורדות פחות מנשים אחרות!
"אני יודעת שזה נשמע הזוי", היא אמרה לי, "ואולי זה באמת יד המקרה, אבל זה כבר 3 מחזורים ככה, אני חייבת להבין מה נתקע שם".
—
טוב, נכנסתי לראות את הקמפיין שלה, את המודעות שהיא פרסמה בפייסבוק, וגיליתי שהמודעות שלה, אומרות בערך כך:
"מאז שאת זוכרת את עצמך את נאבקת במשקל?
מה שלא ניסית נכשל?
אין לך מספיק כוח רצון?
הגיע הזמן שתנסי את השיטה שלי,
אצלי כולן מצליחות, אפילו את תרדי!!!".
—
"וואוו", יצא לי בלי שום מסננת של פוליטיקלי קורקט, "זה נשמע שאת ממש כועסת עליהן".
"כועסת עליהן", היא שאלה? "ממש לא. זה פשוט שהן חלשות,
הן נכשלות שוב ושוב שוב באותם מקומות,
כי אין להם משמעת עצמית,
כי הן לא יודעות לתפוס את עצמן בידיים,
ופשוט לסתום את הפה,
הן לא מצליחות לא לדחוף אוכל לפה….
אתה יודע מה?
כן! כן! אני כועסת עליהן".
ואחרי שנייה המשיכה:
"רוצה יותר? רוצה פסיכולוגיה של שקל וחצי?
אז הנה, בבקשה: אני כועסת על עצמי.
זה העניין.
איך, איך הייתי כזו חלשה כל השנים,
איך לא ידעתי לסתום את פה,
איך,
למרות שאבא שלי הבטיח לי שהוא יקנה לי מלתחה חדשה אם ארד עשרה קילו,
בחיים לא ירדתי אותם,
איך זה שכל לילה הייתי מחסלת את כל המזווה,
בטח שאני כועסת!!!
אבל הכעס הזה,
זה הכוח שלי,
אתה מבין?
כי אם אני לא אכעס עליי,
אני אחזור להיות שמנה.
אתה בכלל יכול להבין את זה? מה זה להיות ילדה, נערה, אשה שמנה?".
—
"אני יכול לנסות להבין", אמרתי,
"ואני גם רוצה להתנצל לפניך, לא הייתי צריך להגיד לך שאת נשמעת כועסת",
אבל היא התפרצה לדבריי:
"אבל צדקת, אני באמת כועסת,
עד לפני 5 שנים הייתי עוד 45 קילו מהיום,
אבל בסוף, אחרי 30 שנה של מאבקים,
הצלחתי,
ניצחתי את כולם,
ולא רק שירדתי, גם פיתחתי שיטה שכולן יכולות לרזות ממנה,
כולן".
"ומה עשה את השינוי?" שאלתי, "מה גרם לך אחרי כל כך הרבה שנים פתאום להצליח לרזות?".
"כשהבנתי כמה כוח יש בי.
כמה כח היה בי כל הזמן.
בגלל שכל הזמן אמרו לי שאין לי כוח, שאין לי רצון, לא היה לי כזה.
רק שברגע שהבנתי שיש בי את הכוח,
רק אז, המאבק שלי באוכל התחיל לאט לאט להיעלם.
רק ההבנה שיש לי כח, האמונה בזה,
השילה קילוגרמים מהמשקל שלי, ללא כל מאמץ.
וזה גם מה שאני מסבירה לבנות שבאות לתכנית שלי,
אני פשוט מראה להן, כמה כח יש להן, ולאט לאט, עם הרבה עבודה,
המאבק בתוכן דועך,
ואיתו הולכים ויורדים הקילוגרמים.
הלוואי ומישהו היה מראה לי את הכח שבתוכי, כשהייתי זוללת בלילות", חייכה, "נמצאת במלחמה עם עצמי, אם יש לי מספיק עוצמה, או לא".
—-
"ועכשיו", ביקשתי ממנה, "תקראי שוב את המודעה שלך. אז מה את אומרת לקהל היעד שלך בעצם?"
ואז החלו לזלוג מעיניה דמעות.
"אוי. אני אומרת להם שהן חלשות. שאין להן כוח רצון.
אוי, אני עושה להן את מה שעשו לי כל החיים.
את מה שגרם לי לא להצליח בשום דיאטה.
אני מורידה אותן".
המשכנו לדבר, וביחד הבנו, שיכול להיות שהנשים שמגיעות אליה דרך הקמפיין,
ולא מכירות אותה כמו שהיא או שמעו עליה מחברות,
אלו נשים שלא סתם נמשכו למודעה הזו.
הנשים האלו, גם הן, רגילות שמדברים אליהן כך.
רגילות שמראים להן עד כמה הן לא מצליחות ומוצלחות.
ואז באמת הן מקליקות, ומגיעות לסדנא, מתוך הדפוס הזה,
ופשוט משחזרות אותו אצלה. דרכה.
למעשה, הבנו, הנשים האלו לא מקבלות את ההזדמנות לשנות את הדפוס,
לבוא לזה אחרת הפעם,
כי הן מגיעות מאותו מקום מחליש, כמו תמיד.
אני לא פסיכולוג, אבל אני חושב שביחד, הצלחנו לדייק.
—
שיווק, זו כבר ההתחלה של הדיאלוג שלנו עם הלקוח, זו ההצגה הראשונית של השירות שלנו, של מה שיש לנו לתת.
"תגידי להם את מה שהבנת", הסברתי לה, "תראי להן כבר במודעה, שיש להן המון כוח, שהן יכולות לחיות אחרת, לא מתוך מאבק. שהן לא צריכות להוכיח כלום לאף אחד, שאת יודעת שיש בהן את הכח, לפני שפגשת אותן. אני חושב שאז – הן יבואו".
(ובבקשה, אל תבקשו ממני את הפרטים שלה. קיבלתי אישור לפרסם רק בעילום שם. תודה).
כנות – שיווק שהוא ריפוי.
http://www.kanot.web-owl.co.il/