דריה כנף

היום אחה"צ החבר הכי טוב של איימי מהגן, בן הזוג שלה, החצי שלה, הבלונדיני הקטן שהולך אחריה לכל מקום, חגג יומולדת 3. - איימי כמובן מאוד התרגשה מהאירוע, ובמשך כל השבוע תכננה איך נלך ומה יהיה ומה נקנה לו, ואיזו עוגה תהיה ואיך הוא יכבה את הנרות, ושוב ושוב סיפרה זאת לכולנו,...

המשך לקרוא

יצאתי עכשיו מחנות צעצועים שפתוחה בשבת. נכנסתי לקנות מתנה לאחיין שלי, והילדים נשארו לחכות לי בחוץ עם רועי. ובגלל שהייתי לבד הפעם, ולא התעסקתי בילדים שלי, יכולתי לשים לב למה שמתרחש סביבי, וקלטתי, שבמקום שכולם יחייכו ויצחקו, כמו בפרסומות של המקום, כולם בעצם מרוגזים: ההורים עמדו שם, כועסים ומיואשים, והילדים שלהם התרוצצו סביבם בוכים,...

המשך לקרוא

האמת היא שהייתה לנו אחלה של שבת. היינו כל הזמן ביחד, נחנו, אירחנו והתארחנו, ובערב כשחזרתי מהמרכז, רק אני לבד עם הילדים, עצרנו ל"גלידת סיום סופ"ש" ששימחה את כולם. כשהגענו הביתה הרשיתי לחלק מהם לישון במיטה שלנו, כי אבא לא פה, וכששלושתם נרדמו בחיוך עייף ומרוצה, ירדתי למטה להעביר עם עצמי...

המשך לקרוא

השבוע אני ורועי יצאנו עם זוג חברים. ובארוחת הערב עצמה הכל היה נעים: שתינו יין, צחקנו, החזקנו ידיים והחלפנו נושאי שיחה במהירות האור. ובסוף הערב נפרדנו מהם בחיבוק ונשיקה, הבטחנו זה לזו שניפגש שוב, היה מעולה! ואיך שעזבנו אותם ופנינו לרחוב הצדדי של החניון, התחלנו לריב. *** זה התחיל מזה שברגע הראשון שהיינו לבד רועי...

המשך לקרוא

אם היו שואלים אותי עד היום, אם אני יודעת מה זה התקפי זעם של ילדים, בלי לחשוב פעמיים הייתי עונה שלא. *** כלומר ברור שאני יודעת מה זה, קראתי על זה ושמעתי על זה, אבל אצלי בבית, התקף זעם אמיתי' כזה שהילד נשכב בו על הרצפה בקניון וצורח עד שהמאבטח מגיע ולוקח אותו? כזה...

המשך לקרוא

פעם לא הייתי נוהגת למשרד. היה לי נהג. עבדתי באותן שנים במשרד עורכי דין, שבמקום לתת לי רכב, או החזר הוצאות, פשוט מימן עבורי נהג מונית, שלקח אותי בכל בוקר למשרד והחזיר אותי בכל יום הביתה. בכל ערב הנהג היה שואל אם להגיע מחר בשעה הקבועה? בצהריים הוא היה עובר, ביחד איתי,...

המשך לקרוא

את הפוסט הזה אני כותבת עבור נשים בהריון, נשים שהיו בהריון, נשים שיהיו בהריון ונשים בכלל. וגם עבור דולות. ומיילדות, ומיילדים. וגברים שהאשה שלהם בהריון. ובעצם לכולם. לכל מי שרוצה לחזק את האמונה שלו בכח הרצון שלנו, ובטבע. לכל מי שמאמין שאפשר אחרת. *** אז הכל התחיל לפני 3 שנים ותשעה חודשים. נכנסתי להריון בפעם השלישית בחיי,...

המשך לקרוא

אתמול בערב הייתי ממש חסרת סבלנות. אבל ממש ממש חסרת סבלנות. *** זה התחיל בערך ב- 8 בערב: פתאום קלטתי שהשבת הנינוחה והנעימה מסתיימת לה, ושבעלי היקר עומד לצאת לענייניו סידוריו ובילוייו, ולא לחזור לישון בבית הלילה. ובשנייה שהוא טרק את הדלת לשלום, הרמתי את ראשי, הסתכלתי סביבי, וכל מה שראיתי היה כאוס אחד גדול: בלאגן בסלון,...

המשך לקרוא

אז אתמול, לרגל יום האהבה שדובר בו כה רבות, רועי בן יוסף-כנף ואני החלטנו לריב. למה להגיד החלטנו בעצם? דווקא התחלנו את הבוקר באחלה מצב רוח, רועי אמר לי שהוא אוהב אותי, למרות שעדיין לא צחצחתי שיניים, ולקח את הילדים לבית הספר, בזמן שאני נשארתי לארגן את הבית, אבל כשהוא חזר אמרתי...

המשך לקרוא

היום אחה"צ התיישבתי על המיטה שלי, ביחד עם המחשב הנייד שקיבלתי במתנה מרועי וכוס קפה מהביל, והתחלתי לכתוב פוסט סיכום יומולדת. הרגשתי, שאחרי כל הברכות היפות והמרגשות שקבלתי מכם, מן הראוי שאשב ואכתוב פוסט מסכם ובו אפרוש את מיטב עלילותיי ביום הגדול הגדוש והמשמח שהיה לי אתמול. *** והתכנון שלי היה די פשוט: אני אשכיב...

המשך לקרוא