DSC_8659

גם וגם - סדנא לנשים בהנחיית דריה כנף

כנשים, הרבה פעמים אנחנו מרגישות שאנחנו צריכות להיות "הכי" טובות, "הכי" בסדר עם כולם, הכי "כמו שצריך":
גם להיות אמא קרובה ונוכחת
גם להיות עובדת מסורה ומקצועית
גם לשמור על טיפוח, גוף בריא, שגרת ספורט,
גם להיות אשה עצמאית, מפרנסת, לא תלויה
גם להיות יודעת כל, חזקה ונמרצת
גם להיות שלווה, מכילה וקשובה
גם להיות זו שתמיד נמצאת שם, שאפשר לסמוך עליה,
גם להיות זו שיודעת לקחת זמן לעצמה, השראה מהלכת להתפתחות אישית....
כל כך הרבה רעיונות בראש!
של גם וגם וגם וגם וגם וגם וגם
וכך "צריך", וזה "חשוב" וזה "חובה", ואם לא כך אז "זה לא נחשב"
וכל הגם וגם וגם וגם הזה
הרבה פעמים,
בסופו של דבר,
מתהפך עלינו.

ולמה מתהפך?

כי מרוב שאני רוצה לצאת בסדר עם הבוסים, או הלקוחות שלי, אני בסוף חסרת סבלנות עם הילדים שלי.
ומרוב שאני רוצה לצאת יודעת ומבינה בכל גיזרה, אני לוקחת על עצמי משימות שלא מתאימות לי, ורק עושות לי רע.
ומרוב שאני רוצה להיות המארחת המושלמת, אני מסיימת את ערב שישי עם לשון בחוץ ומרמור בלב.
ולמה כל אלו קורים?
כי מתוך רעיון שיש לי בראש, התאמצתי להיות מישהי שאני לא.
כי מתוך מבוכה על מי שאני באמת, התביישתי להגיד שלא בא לי, או שאני לא יודעת.
כי מתוך רצון לצאת "בסדר" או "הכי", לא ראיתי בסוף את הלקוחה הכי חשובה שלי – אותי.

ומה אני עושה כשאני "לא מספיק"?

מכונת התכתיבים שמספרת לי "איך צריך להיות", היא מכונה משומנת היטב,
שלא תרפה מאיתנו עד שלא נתאים את עצמנו אליה,
או לחילופין - נקרוס....
מול התכתיבים של הבית שגדלנו בו, מול הסטנדרטים שקופצים עלינו מהטלביזיה, מול היעדים שהחברה מציבה, אנחנו מרגישות הרבה פעמים "לא מספיק":
לא מארחות מספיק בשפע,
לא מתלבשות מספיק יפה לאירוע,
לא מגישות מצגת מספיק מסוגננת לדירקטוריון,
לא מגיעות עם ילדים מספיק מסודרים / מנומסים לגינה,
לא מקבלות מספיק לייקים,
לא נראות מספיק טוב, 
לא מוכרות מספיק, לא נרשמו מספיק לסדנא שלנו, לא מספיק מכירים אותנו, לא מספיק התרשמו מאיתנו,
כל הזמן משהו בנו "לא מספיק",
כל הזמן יש פער בין מי שאנחנו,
לבין מי שאנחנו חושבות שאנחנו צריכות להיות,
והרבה פעמים, כדי לצמצם את הפער, ולחיות יותר בשלום,
אנחנו נבחר באחד משני המסלולים:
מאמץ, או הימנעות.
וכך, אם אני בלאגניסטית בעלת בית הפוך וילדים מבולגנים,
ובא לי לארח חברים מסודרים ומתוקתקים ליום שישי,
חברים שאני מתביישת ש"יראו לי",
אז:
או שאני מאד אתאמץ לפני שהאורחים יגיעו, אסדר שעות את הבית ואת הילדים, כדי "לדגמן" משהו שאני לא,
או שאני פשוט אימנע מלהזמין אותם,
ובשני המקרים - אפסיד:
או שאפסיד את הזמן והשפיות שלי,
או שאפסיד את האפשרות הפשוטה, לארח חברים אהובים.
וזה מדהים לגלות –
שהאופציה של פשוט להזמין אותם אליי -
ככה, כשהבית נראה איך שהוא, וכולנו מתלבשים ומתנהגים איך שאנחנו,
לא קיימת עבורי!

מחירים נוספים

ועדיין לא דיברנו על המחירים הנוספים שאנחנו משלמות על הפער הזה, בחיינו היומיומיים:
על גב תפוס, כאבי ראש, כאבי בטן, התרחקות בזוגיות, תחושת בדידות, ייסורי מצפון על איך שוב דיברתי לילדים ...
כשאני חיה בתודעה כזו, אני עוברת את הימים במצב "כיבוי שריפות" מתמיד,
כי אחרי שסיימתי לרצות את כל העולם ואשתו,
תישאר לי בד"כ אנרגיה מאד מוגבלת לחלום, לעוף, להגשים,
וכל מה שלא יהיה בגדר "דחוף" או "בהול", יידחק מתחת לשטיח,
ויחכה לאיזה יום שיהיה לי זמן.
זמן לחשוב, זמן להבין, זמן להתפתח, ללמוד, לגדול, להתקרב, להעמיק,
לחיות על מלא.

אז מה הפתרון?

הפתרון בעיניי הוא, קודם כל, להכיר את הפער הזה:
בין מי שאני באמת,
לבין מי שאני חושבת שאני צריכה להיות.
משם להתחיל להבין:

מאיפה הגיעו אליי הרעיונות האלו,
של כל מה "שצריך",
והאם הם האמת מבחינתי?

ומשם להתחיל לעבוד איתם, אחד אחד,
על מנת לנסות ולצמצם את הפער,
שכך מנהל את חיי,
מרחיק אותי מעצמי,
ופעמים רבות - מכאיב לי.
לצמצם את הפער וללמוד עד כמה מי שאני,
על שלל תכונותיי,
עם האופי הלא מושלם,
עם כל מה שלא מתאים למישהו או למשהו,
100% שלמה ומוכנה לחיים,
ובתוכי מתנות יקרות מפז, שהגיע הזמן שאכיר בהן. 

על הסדנא

הסדנא תתקיים במשך 5 שבועות רצופים,
בימי שני בערב ניפגש כולנו בזום, נשים בלבד,
ונדבר בדיוק על הפער הזה שקיים בכולנו.
נכיר אותו, נתבונן לו בלבן של העיניים, ונקבל כלים להתמודד איתו,
כלים לצעוד בעולם, האישי, המשפחתי, העסקי,
ככה, עם כל מי ומה שאני,
כלים להיות ולחיות את חיי כבר עכשיו, בלי לחכות שמשהו ישתנה.

פרטים טכניים

ימי שני בערב בתאריכים: 22.3, 29.3, 5.4, 12.4, 19.4

שעות: 20:30 - 21:30

מקום: דרך תוכנת זום בקישור שיישלח אליכם במייל לאחר הרישום.

מחיר מומלץ : 400 ש"ח לכל המפגשים יחד. עם זאת, וברוח התקופה, פתחתי עוד 3 מדרגות תשלום. בכל בעיה, בקשה או שאלה - צרי קשר עמי במייל daria@dariacanaff.com

פרטיות: ממליצה בחום להגיע עם מצלמה פתוחה, כדי שתוכלי להשתתף, להכיר, לספר ולהיתמך, ולא להיעלם לתוך קוביה שחורה. כמובן שאם זה קשה לך, תתקבלי באהבה גם כקוביה 🙂

חוויות משתתפות מסדנאות קודמות (פורסם באישור, ניתן לדפדף ימינה ושמאלה)

"הסדנא נותנת מקום גם לחלק הפחות יפה, שכולנו כל הזמן מחביאות אותו, והיא מלמדת שחשוב להסתכל אחורה ולראות איפה יש מקומות שאני לא גאה בהם, לתת לרגש הזה מקום. לייצר חמלה למי שהייתי אז, כשהייתי באותה נקודה וכשעשיתי את מה שעשיתי. וההתבוננות הזו אחורה, מפרספקטיבה של זמן, על משהו שאני שומרת כסוד, מייצרת בי חופש, חופש, חופש. הרי מה אנחנו בסופו של יום רוצות? להיות מאושרות: מילדים, בעל, תואר, הישג בעבודה. ובסדנא שלך קיבלתי הזדמנות להרגיש אושר מבפנים. אושר עליי, על הדרך שעברתי, על מי שאני עכשיו, להיות גאה בי. זה פשוט זמן התקרבות לעצמך, ומאז הסדנא אני עושה כל מיני פעולות שמוציאות אותי לאור, ומקרבות אותי לעצמי".

"בתוך השגרה הצפופה של חיינו ומגוון התפקידים שאנו ממלאות, לעיתים קרובות אנו שוכחות או לא מצליחות להיות בהקשבה לעצמנו, למה שקורה בתוכנו, לתגובות שלנו ולגבולות שלנו.
הסדנא של דריה איפשרה לי לעצור רגע את הטירוף ולהגיע למרחב עוטף ונעים שבו הרגשתי מאוד אהובה ומוכלת. ביחד עם דריה ,שהביאה למרחב הרבה כנות חוכמה, עומק ונסיון, וביחד עם עוד נשים נפלאות יכולתי לרגע באמת לעצור ,לשאול את עצמי שאלות שאני מפחדת לשאול, להביט על מקומות שהסתרתי והתביישתי בהם ולקבל תשובות, הכלה וקבלה, מתוך מקום מאוד עטוף ורך, ועם זאת כנה ומדוייק.
היא איפשרה לי לייצר בי מחדש מקום של שקט,הקשבה קבלה ,כח ודיוק כלפי עצמי. כשאנחנו יושבות יחד ועוצרות, האמת פוגשת אותנו. וכל רגע הוא הרגע הנכון לפגוש את האמת,  לכבד אותה ואף להעריך אותה  גם אם היא לא פשוטה".
"הרבה חיות בג'ונגל 
וכל הזמן הסיפור הזה שהחיה שלי נחותה
שיש חיה מוכשרת יותר שקל לה יותר החיה הטובה יותר היא לא אני, 
ומלחמת התשה בלתי פוסקת של לנסות להיות לא אני, חיים שלמים של מאמץ, עד לריפוי של זה.
בשבילי הריפוי שלי כיום הוא לראות שכל החיות יכולות להגיע לגאולה
שאין חיה שלא נועדה לגדולה וגם לקבל פרספקטיבה ותבונה מאנשים שונים, מייצוגים שונים של חברה. 
בסדנא של דריה החיה שהיא אני פוגשת את החיה שהיא דריה
הזברה פוגשת את האיילה
ובסיפור של דריה יש הורים נשואים בורגנים משכילים ויציבים, ובסיפור של דריה היא עורכת דין, ובסיפור של דריה היא הייתה תל אביבית לפני שהיא נהייתה רוחנית
והכל הכל! הפוך מהחיה שאני
הכל הכל! הפוך מהסיפור שלי
גם התפקידים שלנו בזוגיות כמעט לחלוטין הפוכים 
אז איך היא מביאה לי כלכך הרבה ריפוי?
הדריה הזאת עם התלתלים
עם הבגדים היפים, עם השמלות והעגילים
איך אם כך היא מביאה לי כזה ריפוי לנשמה?
בגלל שהיא הגיעה במסלול שלה להארה?
בגלל שאין מסלול שלא יכול להינצל ברמת הנשמה?
בגלל שאין מסלול שאין בו כאב או נטישה?
בגלל שיש בה שילוב של אמא וחברה?
אני לא בטוחה 
וגם לא הכי אכפת לי 
דריה עושה לי השראה
הנשמה שלי נזכרת בנוכחותה
עם שילוב של האמא המחבקת עם העורכת דין המתוקתקת (עם המצגות (הו- המצגות!)
הסדנא שלה מאלפת, לבנים ולבנות".
דריה בסדנא אין לך גבול בעצם נותנת זרקור לדבר הזה שנמצא אצלנו חבוי ושמנהל אותנו, אותו דבר שאנחנו מסתירים מאנשים. שנים על גבי שנים למדנו מפרסומות, מהמשפחה, מחברים, ממערכת החינוך: שאנשים אוהבים אנשים שנראים טוב, שמצליחים, שמתלבשים יפה, ומגיעים להישגים. ואילו דריה דווקא מגיעה לסדנא באופן לא "נוסחאתי" לסדנא (לבושה כמו אחד האדם, בתקופה שהיא "שמנה" איך היא מרשה לעצמה? 🙂 ). ובאופן הכי אותנטי מספרת את אותם דברים שהיא קברה שנים על עצמה. אותם דברים שהפרדיגמה שלנו על העולם מתבטאים בהם - הם הם הדברים שבגללם אסור לנו בשום פנים ואופן לחשוף את עצמנו לעולם - "בגללם" לא נוכל להצליח ולהיות באמת מאושרים, אז כדי שלא נחשף בערוותנו כדאי ליישר את השורות ולנסות את "נוסחת האידיאל" שהחברה מלמדת אותנו בשביל שנסתיר את כל השורות שלא מתיישרות בסיפור חיינו לנוסחא הזאת- ככל שנתקרב יותר לנוסחא ככה נוכל להשאר בצל ואף אחד לא באמת יגלה מי ומה אנחנו באמת? אותו הדבר אנו סוחבים בעצם הוא הדבר שבאמת מגדיר אותנו- הרי כל כך הרבה אנרגיה שאנחנו נותנים לו בלדחוף אותו למגירה.
אבל גם כשאנחנו מנסים להגיע לנוסחא המושלמת שתוביל אותנו לחירות: להיות רזה, מצליחה, אמא למופת, ובת זוג נהדרת, מלאה בחברים- כן ממש כמו פרסומות לקולגייט. גם כשאנו מגיעים לכל זה עדיין משהו חסר שם, זה לא באמת אנחנו, הרי- לנו יש את אותו הדבר שאף אחד לא יודע עליו, את אותם תכונות שאנחנו מנסים להסתיר, את אותם רגשות נמוכים, את הקנאה, השיטוט במחוזות אחרים בדפים של אילו שנראים מאושרים בנו, בסיפור הלא מוצלח שלנו.
אז דריה בשיא ה"חוסר" מושלמות שלה כובשת וחודרת לנו ללב באותנטיות, ב"חוסר המושלמות שלה , ב"פגמים" שהיא חושפת את עצמה דרכם. ככה ממש ככה בלי בושה - נותנת להם בעלות. ויכולה מהצד לאוורר אותם , להוציא אותם לחופשי.
אני כבר המון זמן מחכה לזמן הנכון בו אוכל לתת מקום לעצמי בעולם. בזמן שבו אני הכי שמנה, הכי מרגישה לוזרית- דווקא בזמן הזה המפגש הזה עם דריה מאפשר לי להציץ בזאת שהחליטה על כל זאת ולהרגיש נאהבת וראויה ולתת לעצמי האמיתי ביטוי .

נעים להכיר (וקצת עליי)

DSC_8789

עורכת דין 18 שנה, כיום עוסקת בזכויות עובדים,

מגשרת מוסמכת,

כותבת הספר "המדריך המשפטי שכל אחד צריך בבית" בהוצאת ידיעות אחרונות,

בעלת טורים קבועים לשעבר באתרים: ווינט, סלונה, וואלה.

בוגרת שיטת "תקשורת מקרבת", 

תלמידה ותיקה של גישת "ימימה",

חיה לאורה של גישת "כנות" שהגה בן זוגי רועי בן יוסף, ושכלים ממנה פותחו על ידינו במשותף. 

עובדת עם זוגות, יחידים ומשפחות, בשיטת התקשורת הכנה. 

מעבירת סדנאות פרונטליות ובזום, בתקשורת זוגית, הורית, עסקית.

בת זוג לרועי, אמא לעלמה (16), אורי (14.5) ואיימי (8.5).