הורות בשבילי,
זה לראות את הפחד שלי לא להיות מספיק טוב,
ולראות את הרצון שלי להיות הכי טוב,
בגוף של ילד בן 9 במשחק כדורגל עם חברים.
לראות את השתלטנות שלי,
ואת הרצון שלי לקבל כאן ועכשיו בדיוק את מה שאני רוצה,
בגוף של ילדה בת 3 שצועקת כבר 10 דקות ״שלוק, שלוק!״ ולא מוותרת למרות שהסברתי לה שהכל נגמר אתמול ולא הספקתי לקנות חדש.
לראות כמה אני מתחשב באחר, מוותר, מרצה,
מחפש רק שלכולם סביבי יהיה טוב, ואז כועס, שומר בבטן, מתפוצץ, ואז שוב מתרצה,
בגוף של ילדה בת 11 במסיבת החלפת בגדים עם חברות.
לכעוס על כל זה, לכאוב את זה, לסלוח לזה, לקבל את זה, להתאהב בזה מחדש.
להתאהב בי מחדש.
להסכים שאני כמו שאני, זה כל מה שיש לי.
לפני כמעט 11 שנים הפכתי להיות אבא
ומאז יום יום, אני עובר שיעורים.
אני פוגש דרך 3 הילדים המדהימים שלי,
את מה שלא העזתי לפגוש לבד.
ממש להצליח לראות את הכל הביקורתי השיפוטי והלא מקבל שבתוכי,
וללמוד לחיות עם הכל בשלום.
בשנה האחרונה התחלתי לכתוב פה בפייסבוק הרבה על החוויות שלי כהורה.
על השיעורים המדהימים שאני מקבל משלושת המורים הגדולים האלו, שנותנים לי מראה למי שאני, ופשוט מכריחים אותי להתאהב בעצמי מחדש.
בזמן האחרון קיבלתי קריאה חזקה, גם מכם החברים שקוראים אותי,
וגם קריאה פנימית, לפתוח את שיטת הכנות שלי, שמתחמה בשיווק העסק,
ולדבר גם על הורות.
לפני כמה חודשים פגשתי את אורי אשכנזי, מדריך הורים, והקליק היה מידי.
הוא דיבר אותי,
וביחד החלטנו לעשות מפגש שיחה ושיתוף בנושא הורות.
אז למרות שהפחד והחוסר ביטחון מציפים אותי עכשיו,
ולמרות שאין לי שום נסיון או רקע בתחום של הדרכת הורים,
אני רוצה להזמין אותכם למפגש של שיחה ושיתוף איתי.
אני אהיה שם, כן ועירום, עם כל מה שאני עובר בהורות,
ואם גם אתם תבואו כנים,
יש לי תחושה שזה יהיה מפגש מיוחד מאוד.
קישור למפגש
כל הפרטים בקישור